תקופה זו קשורה עם אשה בישראל, הרבנית נ"ע, שכן זהו עניינן המיוחד של נשי ובנות ישראל, לעשות את הדירה שתהי' דירה נאה דווקא… על ידי עבודתן במצוות המיוחדות לנשים ובנות מתוך חמימות והתלהבות. "כולל ועיקר – בזמננו זה, הרגעים האחרונים לפני הגאולה – לעורר את עצמן ואת כל נשי ובנות ישראל אודות גודל הזכות של נשי ובנות ישראל להביא את הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש…

“אילו ידעתם כוחם של פסוקי תהילים ופעולתם בשמי רום, הייתם אומרים אותם בכל עת. תדעו שמזמורי תהילים שוברים כל המחיצות, ועולים בעילוי אחר עילוי בלי שום הפרעה, ומשתטחים לפני אדון העולמים, ופועלים פעולתם בחסד וברחמים" (הצמח צדק).

עורכי האתר "חבד אור אין סוף" מסבירים שדוקא בשניות האחרונות שלפני הגאולה האמיתית והשלימה, כשהרבי מלך המשיח כובש את העולם בהדרגה ובשיטתיות ורואים ניסי ניסים גלויים ממש, חיילי בית דוד יותר מתמיד יוצאים דחופים בדבר המלך בהפצת המעיינות, בהכנות האחרונות לקראת הגאולה ובהפיכת העולם לדירה להקב"ה – לו לעצמותו ממש.

בדבר מלכות לחג הגאולה יט כסלו מסביר הרבי, שיפוצו מעינותיך חוצה הוא התוכן דביאת המשיח וגאולת השכינה ובנ"י.

שיחת הרבי מליובאוויטש ביום א' כ"ד כסלו ה'תשנ"ב לאחרי הדלקת נר ראשון של חנוכה במעמד "פרסומי ניסא" עולמי – לילדים ולילדות ד"צבאות השם" שיחיו.

אדם מתאוה לחייו ולנפשו, אל ה"אני" האמיתי והפנימי שלו שהוא הקב"ה. זוהי אהבה עצמית ממש. ומכיון שה' והתורה זה דבר אחד. על ידי לימוד תורה הוא ממשיך בקרבו אור אין סוף – חיים אמיתיים, את ה', שהוא מקור החיים שלו, ובאופן טבעי רצונו לדבוק בו.

דווקא כאשר נדמה כי אכן ספו וגם תמו כל הגילויים לגמרי – אחרי ג' תמוז – גם אז ודווקא אז מתגלה העצם שלמעלה מכל הגילויים, ששום דבר בעולם לא יוכל לפגוע בו, והוא קיים בכל תוקפו ובכל עצמותו גם, ודווקא, אם צריך לשם כך להדליק "נרות של קרח" – כאשר ההכרזה "יחי אדוננו" פורצת מכל מקום ומכל פינה גם ודווקא כשנדמה כאילו ח"ו אין לה שום מקום כלל, כמו גם העובדה שהרבי חי וקיים בגשמיות כפשוטו.

כדי לנצח את עמלק ("היודע את ריבונו") מחליט אפילו משה רבינו, ה"ראש" שלמעלה מכולם – "להרים את הידיים מעל הראש" – לא ללכת על-פי הראש והשכל, אלא דווקא להתעצם באמונה פשוטה ולוהטת שלמעלה מן השכל. שכן השכל מצד-עצמו – אפילו שכלו של משה רבינו, תכלית החכמה דקדושה – אין בכוחו לנצח את עמלק (אדמו"ר האמצעי ב"שער האמונה"). רק באמונה מעל השכל ננצח את עמלק ונקבל פני משיח צדקנו.

כאשר אור אלוקי עומד להתגלות בעולם, אור שאינו כלל וכלל לפי ערכו של העולם, והעולם במצב של עתה אינו "כלי" אליו חייבים כביכול לעבור לפני ההתגלות המלאה תקופה של העלם וסילוק, "דורמיטא" וחושך. זאת כדי לעורר את כח המסירות-נפש שביהודי, שילך קדימה ולא יתפעל כלל וכלל מכל ההעלמות וההסתרים, ועל-ידי-זה יגלה את הטוב האמיתי הגנוז בפנימיותם. ובזה יביא את הגאולה ואת ההתגלות של האור האלוקי הנפלא.

זהו סדר חדש, תקופה חדשה, אומר הרבי. אי אפשר בשום אופן להסתפק במה שהי' עד עתה, ולהוסיף לו עוד איזשהו פרט או כלל או אפילו כלל גדול. "רב לכם שבת בהר הזה". די לסדר העבודה שהי' עד עתה. "פנו וסעו לכם", עשו תפנית חדה, התחילו לעבוד באופן חדש לגמרי. "בואו ורשו את הארץ" – "צריך כל אחד ואחד מישראל לעשות כל התלוי בו לנצל זמן סגולה זה להביא את הגאולה האמיתית והשלימה כפשוטה ממש".

כל מה שעושה ה' הכל לטובה. יש לדעת שה' הוא עצם הטוב וטבע הטוב להיטיב. ובאמת אין רע יורד מלמעלה. אלא שלא תמיד הטוב הוא גלוי, ולא תמיד הוא נראה מיד. אולם עם קצת סבלנות כשמלאים אמונה וביטחון בה', רואים שכאשר חושבים טוב, אז גם נהיה טוב באופן גלוי, באופן הנראה ונגלה לעין.

הרבי מלך המשיח עשה עבודה גדולה להכין את דורנו לקבלת פני משיח, אולם מכיון ש"אין מלך בלא עם" הוא השאיר לנו את חלקנו בעבודה זו ובשיחת כ"ח ניסן ה'תנש"א זעק מקירות לבו "עשו כל אשר ביכולתכם – עניינים שהם באופן ד"אורות דתוהו" אבל ב"כלים דתיקון" להביא את משיח צדקנו תכף ומיד ממש"… וברוך השם חיילי בית דוד יוצאים דחופים בדבר המלך לקיים את דברו. (בסוף המאמר "סרטון" ו"עלון להורדה")

בהתוועדות ש"פ פקודי ה'תשכ"ז אמר הרבי: "כאשר משיח יבוא הוא לא ידע משום קונצים, אלא יתבע – "אלה פקודי המשכן"? תרשום לי על פתק: כמה חסידים עשית שיהיו חסידים של הרבי!… על כמה יהודים פעלת שילמדו חת"ת?… על כמה יהודים פעלת שיבואו לומר את כל התהילים בשבת מברכים"!!!…

כדי להגיע לעצמותו יתברך צריך להתבטל בתכלית. חידוש זה של תורת החסידות, פיתח הרחיב והעמיק רבינו הזקן.

רבותינו נשיאינו כמו חכמינו ז"ל הפליגו במעלת נשי ישראל וזכותן, והדגישו את תפקידן הגדול של נשי ישראל. ואם יש למישהו ספק אם נשים חייבות בלימוד תורה ובפעילויות לחיזוק עם ישראל בתורה ומצוות, הרי שרבותינו נשיאינו ובפרט הרבי נשיא הדור השביעי מלך המשיח מורה נבוכי הדור הרבה לעודד נשים בלימודן ובפעילותן. ולדוגמה הבאנו מכתב של הרבי שהתפרסם באגרות קודש כרך ו עמ' רכה.

הרבי מלך המשיח שליט"א. הוא ורק הוא מנהל את המלחמה. הוא ורק הוא המוביל אותנו בדרך הנכונה קדימה אל המטרה. ואנחנו צועדים אחריו מבלי להביט ימין ושמאל, בלי להסיח את הדעת מן העיקר, ממה שנצטווינו במפורש: לפרסם בכל העולם את בשורת הגאולה. להודיע לכולם כי ישנו גם עכשיו בכל התוקף "שופט דורנו ויועץ דורנו ונביא דורנו", אשר "הנשיא הוא הכל", הכל ממש. לקרוא לכל העולם להתקשר אליו…

מי"ט בכסלו חג הגאולה למדים שכאשר הרבי והחסידים עומדים במסירות-נפש בגשמיות וברוחניות, דווקא על ידי זה נבקע ההעלם וההסתר, מתגלה ה"העלם העצמי", עד ש"ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר" – וכן תהי' לנו.

כ' מרחשוון הוא יום ההולדת של הרבי הרש"ב אדמו"ר החמישי של חב"ד, הרמב"ם של תורת החסידות. בהתוועדות כ"ב מרחשוון ה'תשמ"ה מדבר הרבי מה"מ על נבואתו של הרבי הרש"ב המתקיימת בדורנו.

כוונת הפסוק: "שירו לה' שיר חדש" היא, שישראל ישירו לה' את שיר הגאולה עוד ברגעים שהכל נראה הפוך. כי הביטחון בה' יהי' כל כך מוחלט, עד שלא זו בלבד שישנים במנוחה ובשלווה, אלא מתחילים כבר לשיר לה' "שיר חדש", את שיר הגאולה. לא רק כ"סגולה" להביא את הגאולה, אלא משום שבאמת בטוחים בה' בביטחון כה חזק ומוחלט, עד שמתחילים כבר לשיר ולרקוד "בתופים ובמחולות" על הגאולה, שכבר נמצאת כאן.

ידיעת המציאות מההשתלשלות היא… מצוה רבה ונישאה ואדרבה עולה על כולנה כמ"ש וידעת היום כו' דע את אלוקי אביך כו' ומביאה ללב שלם כו' שהוא העיקר והשגת המציאות הוא להפשיט מגשמיות (תניא, קונטרס אחרון עמ' 312).

"בית אבי" כפשוטו הוא "יצחק" לשון שמחה ותענוג, "תענוג" הנובע מ"צחוק". בדרך כלל צוחקים על חידוש דוקא, ותשובה הוא חידוש. תענוג לראות איך הנפש האלקית בירידתה למטה וגם בזמן הגלות עוסקת בתורה ומצוות, ועוד יותר תענוג לראות את המהפכה שחלה בגוף ובנפש הבהמית על ידי עבודת ה' בעולם הזה. ובמיוחד אצל בעל תשובה ש"אמש הי' זה מובדל כו' והיום הוא מודבק בשכינה".

הנביא זכריה בהפטרה לפרשתנו פרשת וישב מדגיש – "וראיתי והנה מנורת זהב כולה" – ראיתי כללות נשמות ישראל כמקשה אחת, ("נר ה' נשמת אדם"). "וזה מעשה המנורה מקשה…" – על ידי ההקשה מתערב העליון בתחתון והתחתון בעליון, ונעשים "כל ישראל ערבים זה לזה" (מעורבבים זה בזה) קומה אחת בהשוואה ובאחדות.

למה מאריכה התורה בסיפורי האבות בכלל ובסיפור יעקב ועשו בפרט יותר מאשר סיפור בריאת העולם?… למה לא זכה יצחק אבינו שמיטתו תהיה שלימה?… איך יתכן שיצחק העדיף דוקא את עשיו על פני יעקב?… איך יתכן שיעקב משתחוה לעשיו שבע פעמים עד שניגש אליו?… ואיך חלה אצל עשיו תפנית חדה ביחסו ליעקב דוקא ברגע האחרון?… "התורה מדברת בעליונים ורומזת בתחתונים" – מהו הרובד הפנימי של הסיפור?

אם הינך רוצה ללמוד על רגל אחת מהו עניינה של חסידות חב"ד?… מהי עוצמתו של "רבי"?… מהי מעלת 770?… מנין שואבים חסידי חב"ד את הכוחות לאהבת ישראל ולעבודת ה' במסירות נפש ובשמחה?… מנין הביטחון שהרבי הוא מלך המשיח?… מדוע מצטרפים כל הזמן לחב"ד עוד חיילים ועוד חיילים?… ואיך זה מתקשר לגאולה האמיתית והשלימה?… עליך ללמוד בעיון את "קונטרס בית רבינו שבבבל"… ואידך זיל גמור.

עניינו של חג הפורים היא "דלא ידע בין". לא להיות "פוסח על שתי הסעיפים". נכון אמנם ואמיתי ומוכרח שתשרור אהבה ואחדות אמיתית עם כולם, גם עם מי שאינני מסכים כלל וכלל עם דעתו ושיטתו והנהגתו. אבל בשום אופן לא לוותר לשם כך ח"ו על העקרונות ("שטחים תמורת שלום"). הדרך היחידה ליהודי היא דרכו של מרדכי היהודי, ש"לא יכרע ולא ישתחווה" לשום "עבודה שזרה לו".