מצווה הנעשית בשמחה משפיעה רבות הן בעולמות העליונים והן בעולמות התחתונים ובמיוחד על האדם המקיים את המצוה.

למרות חושך הגלות, והעבודה שהגלות מתגברת והולכת עד ש"המלכות תהפך למינות, חושך שלא היה כמותו מעולם – אין בכל זאת להתרשם מכך, מתוך ידיעה שככל שגדל החושך – הוא בא משום ההתקרבות אל אור הגאולה.

כל יהודי במשך כל ימי חייו עובר מ"ב מסעות. ונכתבו בתורה להורות לנו מהי הדרך הישרה ללכת ממסע למסע, ובכל חניה לחוש "כאן ועכשיו"; כי כל מה שקורה בחיים זה מסע, פרק בחיים, תהליך שעוברים; כי החיים דומים לסולם שהאדם צריך לטפס בו, כדי לשנות את העולם ולברוא עולם חדש ומתוקן.

כל1 המועדים בטלים חוץ מפורים, ומבואר הענין בזה, ששמחת כל המועדים לעתיד תהי׳ כשרגא בטיהרא, ושמחת פורים לא תהיה בטלה. והטעם בזה, דלהיות שהגילוי דפורים היה על ידי זה שעמדו במסירות נפש משך שנה שלימה עד שלא היה שייך שיעלה מחשבת חוץ על לב אחד מהם, ועמדו כולם במסירות נפש מנער ועד זקן טף ונשים.

ע"י אתכפיא ואתהפכא לשטות דקדושה עי"ז ממלאים כוונת הבריאה, שהיא להיות לו ית' דירה בתחתונים, וזה שע"י אתכפיא ואתהפכא נעשית דירה בתחתונים, באתי לגני, הוא במדריגה יותר נעלית מקודם החטא. דכמו בסותר בנין הקודם ע"מ לבנות, הרי פשיטא שבנין החדש צ"ל במדרי' יותר נעלית מבנין הקודם, כמו"כ מוכרח לומר שע"י אתכפיא ואתהפכא נעשית דירה במדריגה יותר נעלית.

וכל זה נעשה ע"י מעשינו ועבודתנו עכשיו בזמן הגלות , ע"י שכל אחד מישראל יוצא בצבא ללחום עם השטות דלעו"ז והשקר דעולם, והקב"ה נותן את כל האוצרות, ובאופן דבזבוז, לצבאות הוי', לכאו"א מישראל שיוצא בצבא, לנצח את המלחמה, ולעשות את העולם דירה לו ית', בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.

וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ אָשִׁירָה לְהַשֵּׁם כִּי גָמַל עָלָי (תהלים יג, ו)

קונטרס עניינה של תורת החסידות הוא קונטרס יסוד בחסידות חב"ד הכולל בתוכו קטע משיחת י"ט כסלו תשכ"ו, בו מבאר הרבי מלך המשיח בארוכה את עניינה וחידושה של תורת החסידות, ובייחוד את עניינה של חסידות חב"ד.

הדבר היחיד שנשאר עכשיו הוא – לקבל את פני משיח צדקנו בפועל ממש … שכל הפרטים בהפצת התורה והיהדות, והפצת מעיינות החסידות חוצה צריכים להיות חדורים בנקודה זו

פעם אחת ציטט אדמו"ר הזקן את המשנה "כל בעלי השֵׁיר יוצאים בשֵׁיר ונמשכים בשֵׁיר".

מאחר והעולם הזה נברא לראשונה כאשר האלוקות היתה בגלוי בגן עדן לפני חטא עץ הדעת, ומכיוון שבגאולה העתידה שוב תהיה אלוקות בגילוי בכל העולם, לכן, השינוי שחל בינתיים כתוצאה מהחטא (כלומר הגלות) – הסתרת האלוקות על ידי הגשמיות – הוא שינוי זמני ה”חוזר לברייתו”, לצורתו המקורית.

כאשר בן אדם מתחיל להרגיש גאוה – שהכל תלוי רק בו – בדומה לפרעה שאמר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי, ברגע זה הוא נפרד מאלוקים, כמו שנאמר כל אדם שיש בו גסות הרוח אמר הקב”ה אין אני והוא יכולים לדור בעולם.

חכם אחד בשם יוחנן חקוקאה, יצא מבית המדרש לכפרים, לראות את מצב התבואות. כאשר חזר, שאלו אותו חבריו החכמים: “חיטים נעשו יפות?”

פרשת תזריע עוסקת בטומאת יולדת וטיהורה בתורת הנגעים צרעת כשאת ובהרת עוד וגם בצרעת הבגדים.

פרשת שמיני עוסקת ביום השמיני לשבעת ימי המילואים ובענייני טומאה וטהרה בבעלי חיים

פרשת צו עוסקת בהוראות לכוהנים בענייני הקורבנות, בטכס הקדשת הכוהנים לתפקידם בשבעת ימי המלואים ועוד.

עַתָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ – כַּאֲשֶׁר כָּל יִשְׂרָאֵל נֶאֱסָפִים וּבְרֹאשָׁם עוֹמֵד הַמֶּלֶךְ (מֹשֶׁה אוֹ הַתּוֹרָה) – מֹשֶׁה מְבַקֵּשׁ לְבָרְכָם

הקדוש ברוך הוא מצווה על משה לכתוב שירה שתהיה לאות ולזיכרון לבני ישראל, שירה שתוכנה הוא ברית עולם בין השם לישראל, להזכיר להם הן את הבטחות הקדוש ברוך הוא לעמו אם יקיימו מצוותיו והן אזהרות על עונשי הגלות אם לא ישמרו מצוותיו.

הקדוש ברוך הוא מצווה על משה לכתוב שירה שתהיה לאות ולזיכרון לבני ישראל, שירה שתוכנה הוא ברית עולם בין השם לישראל

הרב נוטיק בן חיל שהקים משפחה לתפארת זכה לאשת חיל ולבנים ובנות וגם לשילשים. מסר שיעורים משך שנים בחן ובהתמדה ובהתנדבות האיר פניו לכל הסובבים אותו חברים ידידים בני משפחה, ולמי לא?…

פרשת וזאת הברכה עוסקת במיתתו של משה רבינו ובברכות שברך את שבטי ישראל לפני מותו

כָּל יְהוּדִי צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּחַר בּוֹ לְשָׁרְתוֹ בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁבָּחַר בְּכֹהֵן

המושלים בירושלים אנשי לצון. ליצנים שכורתים ברית עם מחבלים הם ההוכחה החותכת שאנו בימות המשיח וקרובים מאוד לגאולה.

עֲבוֹדַת הָאָדָם הֵן תּוֹרָה וְהֵן תְּפִלָּה צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּבִטּוּל וְשִׁפְלוּת

כַּאֲשֶׁר מְדַבְּרִים עַל מַעֲלוֹת הַזּוּלַת, יֵשׁ לְכָךְ בְּוַדַּאי הַשְׁפָּעָה טוֹבָה עָלָיו, וְעַל יְדֵי כָּךְ מְחַזְּקִים וּמְסַיְּעִים לוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ הָרוּחָנִית – מְבִיאִים לִידֵי גִּלּוּי בְּפֹעַל אֶת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ וְאֶת מַעֲלוֹתָיו

לִכְאוֹרָה מַשְׁפִּיעַ נַעֲלֶה מִמְּקַבֵּל, אִישׁ נַעֲלֶה מֵאִשָּׁה, רַב אוֹ מוֹרֶה נַעֲלֶה מִתַּלְמִיד וְכוּ'. אוּלָם מֵהַנֶּאֱמָר בַּגְּמָרָא: "הַרְבֵּה לָמַדְתִּי מֵרַבּוֹתִי, וּמֵחֲבֵרַי יוֹתֵר מֵרַבּוֹתִי, וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּן (תַּעֲנִית ז א), לְמֵדִים עַל הַכֹּחַ רַב הָעָצְמָה שֶׁל הַמְּקַבֵּל. שֶׁהֲרֵי "מִתַּלְמִידַי" – מֵהַמְּקַבְּלִים, לוֹמְדִים יוֹתֵר מִכֻּלָּם.

בכל שותפין מעכבין זה את זה חוץ מן הכביסה

למען הבריאות, הבה נצרוך פירות, ירקות, עמילנים בעלי תגובה בסיסית (כגון: תפו"א, בטטה ותירס וכמה שפחות דגנים –בגלל שהם חומציים). מעט חלבונים מן הצומח, ובעיקר: שקדים, אגוזים ושומשום.

איש ואשה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ נֶחֱשָׁבִים כְּאִלּוּ הִיא הוּא, וְהוּא הִיא

הַמִּכְתָּב מְתָאֵר אֶת אֵרוּעֵי תִּשְׁעָה בְּאָב לְאֹרֶךְ הַהִיסְטוֹרְיָה הַיְּהוּדִית, וּמֵאֵרוּעִי הֶעָבָר מַסִּיק מַסְקָנוֹת לְפִיהֶן אָנוּ צְרִיכִים לִנְהֹג בְּיָמֵינוּ

בני זוג שמתייחסים יפה זה לזו, זוכים ששכינה שורה ביניהם וכמו ש"דרש רבי עקיבא: איש ואישה זכו – שכינה ביניהם. לא זכו – אש אוכלתן"

האשה אינה רק אחת מבני המשפחה אלא היא הבית כולו, לכן כינוה חכמים: "הבית", ואמרו: ”ביתו – זו אשתו", לא רק "בית" כמקום לגור בו, אלא אף בית רוחני פנימי, "בית" המורגש בחוויה הקיומית של האיש, בצרכיו היסודיים ביותר הן הגשמיים והן הרוחניים ובעצם אישיותו.

אדם הוא יצור מורכב, לא רק גוף ונפש אלא כוחות נפש הבנויים מנטיות, רגשות, יצרים ורצונות שמנסים להשתלט על לבושי הנפש: מחשבה, דיבור ומעשה. אולם לעולם נזכור, שיש בעל בית השליט על כל כוחות הנפש והוא: המוח!

אָדָם שֶׁלֹּא מְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ שְׁלוֹשָׁה יָמִים בִּגְלַל הַקְפָּדָה עָלָיו, עוֹבֵר עַל הַלָּאו שֶׁל "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" (ויקרא יט יז).

הַכֹּל מוּדָעִים לְכָךְ שֶׁבְּאַהֲבָה יֵשׁ הַרְבֵּה נְתִינָה, וְהַנְּתִינָה מְחַזֶּקֶת אֶת הָאַהֲבָה, אוּלָם הַדֶּרֶךְ לְאַהֲבָה אֲמִתִּית בֵּין בְּנֵי זוּג אֵינָהּ רַק נְתִינָה, אֶלָּא דַּוְקָא בְּקַבָּלַת הָאַחֵר כְּמוֹת שֶׁהוּא.

איך קורה שאנו נופלים לבעיות של שנאה, קנאה ותחרות, במקום לחיות תמיד באהבה ואחווה ושלום ורעות?

בעיית הקנדידה נובעת מצריכה רבה באנטיביוטיקה ומתעשיית המזון המעובד. ומכיוון שהיא מקור למחלות רבות, אסור לנו להתעלם ממנה, ומי שנפגע ממנה, עליו לעשות הכל כדי להיפטר ממנה ולמנוע מעצמו מחלות בעתיד.

הרבנית שושנה שפלטר זצ"ל אשה חסידית מנשות הגאולה שהקימה משפחה לתפארת והעמידה תלמידות רבות תישמר בזכרוננו לעד.

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. כֵּיצַד נִקְרֵאת הַשַּׁבָּת לִפְנֵי יוֹם כִּפּוּר? 2. מַדּוּעַ? 3. בְּאֵיזֶה סֵפֶר נִמְצֵאת הַהַפְטָרָה?

עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת חָלְפוּ מֵאָז בְּרִיאַת הָעוֹלָם, וְהָעוֹלָם מִתְדַּרְדֵּר וְשׁוֹקֵעַ בַּחֲטָאִים, עַד לְדוֹר הַמַּבּוּל שֶׁהִגְדִּיל לַחְטֹא.

עַם יִשְׂרָאֵל לֹא יְוַתֵּר לְעוֹלָם עַל הַשַּׁבָּת, שֶׁהִיא לֹא רַק יְסוֹד קִיּוּמוֹ הַיִּשְׂרְאֵלִי, אֶלָּא גַּם יְסוֹד קִיּוּמוֹ הָאֱנוֹשִׁי.

אָמַר לוֹ: הֱוֵי זָהִיר בְּרוּחֲךָ, כְּדַאי הוּא הִלֵּל, שֶׁתְּאַבֵּד עַל יָדוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז וְאַרְבַּע מֵאוֹת זוּז – וְהִלֵּל לֹא יַקְפִּיד.

הַכַּעַס הוּא בִּזְבּוּז זְמַן וְאֶנֶרְגְּיָה. וְיֵשׁ לִלְמֹד לְהִשְׁתַּחְרֵר מִמֶּנּוּ בִּמְהִירוּת. וְאֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּטֶכְנִיקוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת, הָעִקָּר לְהִתְרַחֵק מִן הַכַּעַס.

כַּעַס הוּא בִּטּוּי לְחֻלְשָׁה וְלֹא לְכֹחַ וְעָצְמָה, כְּפִי שֶׁנִּדְמֶה בְּטָעוּת לַכּוֹעֵס. וְלֹא רַק כַּעַס מִלּוּלִי וְקוֹלָנִי אֶלָּא אֲפִלּוּ, וְאוּלַי בִּמְיֻחָד, כַּעַס שָׁקֵט וּפְנִימִי, שֶׁאָסוּר בְּתַכְלִית, כִּי יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא פּוֹגֵעַ בַּזּוּלַת הוּא פּוֹגֵעַ בָּאָדָם עַצְמוֹ.

עיקר עבודת התשובה – השיבה לשם היא לצאת מהגדרים הטבעיים שלנו. לא לטבוע בטבעים שלנו, לא להיכנע לטבע החיצוני שבנו אלא *לחשוף את המציאות הפנימית שהיא מעל הטבע*.

וְלֹא הָיְתָה תְּפִלָּתוֹ חוֹזֶרֶת רֵיקָם וְכָל תְּפִלָּה שֶׁהִתְפַּלֵּל הֵן עַל עַצְמוֹ וְהֵן עַל בֶּלָה, הַכֹּל נִתְקַיְּמָה בָּהֶם כַּאֲשֶׁר הִתְפַּלֵּל, וְלֹא נָגְעָה שׁוּם מַחֲלָה קָשָׁה לֹא אֶת בֶּלָה וְלֹא אֶת הַיְּלָדִים כָּל יְמֵיהֶם.

בַּעֲנָוָה וּבַשִּׁפְלוּת אֵין נְחִיתוּת אֶלָּא עָצְמָה אַדִּירָה! שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סְגֻלָּה בְּדוּקָה, שֶׁבְּרֶגַע שֶׁאָדָם הֻשְׁפַּל וְנִתְבַּזָּה, יָכוֹל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לִפְעֹל יְשׁוּעוֹת, אִם לֹא יָגִיב עַל עֶלְבּוֹנוֹ, אֶלָּא יִפְנֶה אֶל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרֵךְ בִּתְחִנָּה, וְאָז יִהְיֶה מְסֻגָּל לִזְכּוֹת לְנִסִּים.

חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב חָל לְאַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב. לָכֵן יוֹם זֶה מַבִּיעַ אֶת הָעֲלִיָּה הַנּוֹבַעַת מֵהַיְּרִידָה, שֶׁכָּל עִנְיַן הַגְּאֻלָּה הוּא צְמִיחָה מֵחֻרְבָּן דַּוְקָא.

כשנכנסו הסטודנטים ליחידות אצל הרבי בתוך שאר אלפי האורחים, רבים מהם ביקשו ברכה לעבור ללמוד בישיבה, ואילו הרבי, לתדהמתם, הורה להם להמשיך את לימודיהם באוניברסיטה!

כָּל דָּבָר נִתָּן לְפָרֵשׁ בְּאֹפֶן חִיּוּבִי אוֹ בְּאֹפֶן שְׁלִילִי, וּמִצְוָה לְפָרֵשׁ בְּאֹפֶן חִיּוּבִי. תָּמִיד צָרִיךְ לִמְצֹא אֶת הַצְּדָדִים הַיָּפִים וְהַכַּוָּנוֹת הַטּוֹבוֹת. וְלֹא חָלִילָה לְהֶפֶךְ

ומאז ועד היום הפך ניגון זה לניגון חסידי מקובל, עד שישנם כאלו שחושבים שזהו ניגון חסידי מבטן ומלידה…

"עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" (תְּהִלִּים פט,ג). הַשֵּׁם בָּרָא אֶת הָעוֹלָם בְּמִדַּת הַחֶסֶד. וּפְנִימִיּוּת הַחֶסֶד הִיא הָאַהֲבָה, וּמִכָּאן שֶׁהָאַהֲבָה הִיא יְסוֹד הַחַיִּים.

הרבי ניבא שכל אנשי החוק לא רק שלא יפריעו את חינוך הילדים ברוח היהדות, אלא ישמרו אותם ויעזרו להם.

הרבי ניבא שכאשר מאות אלפי יהודים יצאו מרוסיה וייפתחו השערים ליציאת כל הנמצאים שם במיצר ובשביה ומלכות הרשעה תעקר. כאשר דבר זה יתקיים – אמר הרבי – ידעו שמי שלחם נגדם ופעל כל זאת הוא המשיח וזה יהיה סימן שעומדים על סף הגאולה!

נקודת השיא של פרשת ויגש היא ההתוודעות של יוסף אל אחיו והזריזות להביא את יעקוב וכל בני ביתו למצריים, שאז נפגשים יעקוב ויוסף לאחר פרידה ארוכה.

פרשת וישב מספרת על הקנאה שקינאו אחי יוסף ביוסף עד שמכרוהו לישמעאלים. כך הורד יוסף למצרים, ישב בבית פוטיפר ואחר כך בבית האסורים עד שפתר לשרי פרעה שר המשקים ושר האופים את חלומותיהם.

אם יוכלו לשאול את הרב זמרוני: מה עושים כעת? בטוחני שהיה אומר: להמשיך לפעול בחיות ובשמחה לקבלת פני הרבי שליט"א משיח צדקנו ביתר שאת ויתר עז.

פרשת מצורע עוסקת בדיני טומאה וטהרה, לכן היא נקראת "פרשת טהרות". לרוב היא נקראת עם פרשת תזריע, העוסקת אף היא בדיני טומאה וטהרה.

כמה דוגמאות קטנות מאלפי אלפי השלוחים הפזורים בכל פינה על פני הגלובוס, שבכל מקום דואגים גם לגשמיות של כל יהודי (וגם לגוים, בקשר לשבע מצוות בני נח) לכל מה שהוא צריך.

הרבי מנבא ופועל את סיום משבר קובה ואף מונע מלחמה אטומית.

הרבי מלך המשיח הוא שדוחף ומניע את כל המהפכות העולמיות ואת הכנת העולם לעידן החדש של הגאולה, לעולם שכולו טוב.

הרבי: הלוואי שיתלו בי כל המאורעות הטובים בגשמיות וברוחניות והשי"ת יצליחו שגם הוא יהיה בין אלו…

פרשת ויקרא עוסקת בקרבנות המובאים בנדבה או כחובה. ואלה הם הקרבנות: עולה, מנחה, שלמים, חטאת ואשם.

עד אז התפלל מסידור אל מי שלא האמין במציאותו וקרא בספר תורה כעושה טובה לשולחיו. המאורע עם המיסיונרית הנביט בתוכו את מה שזרעו בו האותיות הקדושות של הסידור והתורה.

פרשת תצווה היא המשך ישיר לפרשת תרומה. פרשת תרומה מתארת את הקמת המשכן, ואילו פרשת תצווה עוסקת בבגדי כהונה, בקורבנות, ובעוד פריטים שהיו במשכן.

מדרש "ילקוט שמעוני" מתאר את ההתרחשויות של מלחמת המפרץ: "שנה שמלך המשיח נגלה בה מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה. מלך פרס (עיראק היושבת בשטחה של פרס הקדמונית) מתגרה במלך ערבי (כוויית ו/או סעודיה)…

לאחר מתן תורה מצווים בני ישראל לבנות מקדש. וקודם הכניסה לארץ וההתיישבות בה, עליהם לבנות משכן ארעי העשוי בעיקרו מקרשים ויריעות מעורות בעלי חיים הניתנים לפירוק.

הנס הגדול של מלחמת יום הכיפורים היה שלמרות שבאה בהפתעה הצליח צה"ל להדוף את הכוחות שתקפו בשתי החזיתות, וגם להסב לאויב מכות קשות ולכבוש שטחים חדשים.

במלחמת ששת הימים הגיעו למסקנה שאין להתחשב בדעת הגויים, וצריך לצאת למלחמה, בה היה ניצחון ניסי, ואפילו השמאלנים אמרו, שמאת השם הייתה זו!

נבואת חז"ל ש"עתידים גלות יהודה ובנימין ללכת לעשרת השבטים להביאם כדי שיזכו עמהם לימות המשיח ולחיי עולם הבא" מתגשמת.

בזמן האחרון חל אצל הגויים מהפך גדול של התגברות תודעת החסד, שניתן לראותה בעובדות רבות כדלקמן.

עם ישראל שסבל מגזירות ורדיפות מאז היותו לעם, באופן ניסי ופלאי זכה שבמלחמת המפרץ היה העולם לטובתנו.

פרשת משפטים עוסקת בעיקר בדיני נזיקין וממונות, ובשאר מצוות שבין אדם לחברו. שם הפרשה 'משפטים' מלמד שאלה מצוות הכרחיות גם בשכל אנושי, אם כי אנו מקיימים אותן, ראשית כל, כי כך ציוותה התורה.

עיקר עניינה של פרשת בוא הוא היציאה בחיפזון ממצריים לאחר מכת בכורות. ליציאת מצריים נלוות מצוות רבות הן בפסח מצריים והן בפסח דורות.

פרשת יתרו שעיקר עניינה הוא מעמד הר סיני ועשרת הדברות מתארת גם את המפגש של יתרו עם משה ואת תגובת העם למעמד המרגש של מתן תורה.

הג'לטין מכיל קרטין, חלבון הבריא לעצמות, למפרקים, לשיער, לציפורניים, לשיניים ולעור. הוא מונע שחיקה והיחלשות של הסחוס במפרקים.

מתפלה למשה, תפילת עשיר, נמשיך בתפלה לדוד, עד לתפלה לעני, על כל אחד ואחד ההולך בדרכיו ואורחותיו, ושומר התקנות שלו מתוך שמחה וטוב לבב, ומתוך הרחבה אמיתית.

פעילות טבעית של עלייה וירידה במדרגות, שאינה דורשת ציוד או החלפת בגדים, מלבד היותה חסכונית בכסף וזמן, השפעתה על הבריאות עצומה, לכן היא עדיפה וכדאית.

שלושה מקובלים: הרב עדס, הרב בניהו שמואלי ועוד מקובל אשכנזי שהיו בכותל, ראו שלושה סימנים שהגאולה קרובה ממש.

על הניסים ונפלאות אומרים שירה חדשה, ועל הניסים והנפלאות שיהיו לעתיד יאמרו שיר חדש. אין הכוונה שהם שני אופני שירה שאינם קשורים זה בזה, אלא שהשירה חדשה מביאה את השיר החדש שנשיר לעתיד לבוא.

במאמר הרבי לפרשת פינחס מסביר הרבי שלא די במסירות נפש, כי תכלית ה"רצוא" היא, שלא יהיה באופן של יציאת האור מהכלי, אלא אדרבה, שה"רצוא" יביא ל"שוב".

מצוות צדקה היא מצווה חשובה ששקולה כנגד כל המצוות. היא מגינה על האדם. אכן, היא חברת הביטוח הטובה ביותר!…

במאמר הרבי באחרון של פסח מסביר הרבי, שלעתיד לבוא תתגלה מעלת שורש הגוף שלמעלה משורש הנשמה, ודוקא ע״י קיום תורה ומצוות בזמן הגלות באופן של אתכפיא ואתהפכא מגלים את מעלת שורש הגוף.

במאמר הרבי לפרשת בחוקותי מסביר הרבי, שתכלית הכוונה היא לעשות להשם יתברך דירה בתחתונים. וזהו מה שמסיים "ואולך אתכם קוממיות", שהיא ברכה הכי נעלית ותכלית השלימות שנעשה ע״י עשיית הדירה בתחתונים דוקא.

במאמר הרבי לפרשת בהר מסביר הרבי שכללות פרשה בהר מדברת על כללות עבודת האדם. שתכלית העבודה היא – "ושבתה הארץ שבת להשם", ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים

לעתיד לבוא "ומלאה הארץ דעה את השם". ארץ כוללת את כל הנבראים, שהכל מן העפר אפילו גלגל החמה כך שבארץ הגשמית עם כל הנבראים הגשמיים שבה, תהיה ידיעת השם, גילוי אור הסובב.

קדושים תהיו כי קדוש אני – יכול כמוני? תלמוד לומר: כי קדוש אני. קדושתי למעלה מקדושתכם! אולם הקדושה שלמעלה היא על ידי קדושתכם. אם אתם מקדישים עצמכם, מעלה אני עליכם כאילו קידשתם אותי, היינו שישראל ממשיכים קדושה למעלה, כביכול.

בד, דבר העולה מן הקרקע בד בבד – קנה יחידי מכל גרעין שלא כמו שאר צמחים, שענין הבד הוא היותו יחיד. ובעבודת השם הוא מה שחבקוק העמידן על אחת, שנאמר: וצדיק באמונתו יחיה, שכל המדריגות צריכות להיות על יסוד האמונה.

אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, משמע, שבתחלה (לפני שנתגלה ה״פנימיות״ דעבודת ישראל), העבודה דכנסת ישראל וההמשכה מלמעלה הם שני דברים, ובמילא ההמשכה שבאה על ידה היא מהאור השייך לעולמות (שהאתערותא דלתתא מגעת לשם), והמעלה בהעבודה דישראל אז היא שהעבודה היא סיבה שהאתערותא דלעילא הנמשכת על ידה תהי׳ מפנימיות האור…

יש מועדים של שבעה ימים ויש של שמונה ימים, שבעת ימים הם ימי ההיקף, ומספר שמונה הוא השומר את ההיקף ולמעלה ממנו.

"היינו כחולמים" – ענין החלום הוא שנראים שני ענינים הפכיים ביחד, והוא על דרך משל אשר ברגע אחד נראה שהוא מת וברגע אחד הוא חי, וכן ברגע אחד נראה שהוא כאן וברגע אחד הוא באספמיא…

ויולך הויה את הים – והנה במאמר ד״ה זה מלפני ששים שנה (שבת בשלח תרס״ו) מדבר גם כן אודות הענין דלמעלה מעלה עד אין קץ ולמטה מטה עד אין תכלית…

צדקת פרזונו בישראל – אמרו רז״ל, אמר רבי אושעיא [מלשון ישועה ] מאי דכתיב צדקת פרזונו בישראל? צדקה עשה הקב״ה בישראל שפיזרן לבין האומות, ופירש רש״י שאין יכולין לכלותם יחד.

"אם כסף תלוה את עמי את העני עמך" – מהי משמעות יתור הלשון מה שכתוב: "את עמי", מאחר שמסיים אחר כך: "את העני עמך"?

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם – ואמרו רבותינו: כל מקום שנאמר "לי" אינו זז לעולם לא בעולם הזה ולא בעולם הבא…

מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו וגו׳. ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחלליה. מדוע במזבח אדמה כתוב סתם מזבח אדמה תעשה לי, ובמזבח אבנים כתוב לשון תנאי, ואם מזבח אבנים תעשה לי?

"וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק" – מהו ענין הקולות הללו, והלא כל הדברים שנצטוו במתן תורה הם דברים פשוטים כמו לא תרצח לא תענה כו׳ שהם דברים פשוטים שגם אם לא נצטוו עליהם היה מהראוי לעשותם?

"וישמע יתרו", פירש רש״י, מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף… עניין קריעת ים סוף הוא בקיעת וקריעת כל הפרסאות והמסכים וכו׳, ועל ידי זה היה גילוי "עתיק" למטה, ויתרו ראה את זה בבחינת שמיעה על כל פנים…

עשרת הדברות שהם כללות כל התרי״ג מצוות, זהו ע״י שם "אלקים" שמורה על צמצום דוקא, שעל ידו נמשך מלמעלה ביותר עד לעשרת הדברות, שהיא ירידה גדולה…

"וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר" – מה פירוש "לאמר"? הפירוש הרגיל של "לאמר" הוא, שהשם מדבר עם משה, ועל משה לחזור ולומר את הדברים לישראל, אולם כאן הרי כל ישראל היו במעמד הר סיני?