תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
פרשת-כי-תצא
נשמה ירדה לעולם מתוך רצון ובחירה לעשות עבודה בעולם, וכמו שהיא אומרת: אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני.
הַשְּׁאֵלוֹת לַחִידוֹן
1. כִּי תֵּצֵא לַמִּלְחָמָה:
א. בְּאוֹיְבֶיךָ
בְּ. עִם אוֹיְבֶיךָ
ג. עַל אֹיְבֶךָ
2. "כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים, הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה וְיָלְדוּ לוֹ בָנִים הָאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכֹר לַשְּׂנִיאָה (דברים כא, טו)"… לְמִי מַגִּיעַ הַחֵלֶק הַגָּדוֹל שֶׁבַּיְּרוּשָׁה? לַבֵּן בְּכוֹר הַשְּׂנוּאָה אוֹ לְבֶן הָאֲהוּבָה?
א. לְבֶן הָאֲהוּבָה
ב. לְבֶן הַשְּׂנוּאָה הַבְּכוֹר
ג. לִשְׁנֵיהֶם אוֹתוֹ דָּבָר
פרשת כי תצא עוסקת בדינים רבים בנושאים אחדים: אשת יפת תואר, משפט הבכורה, בן סורר ומורה, השבת אבדה, שילוח הקן, נשך וריבית, מתנות עניים ועוד.
פרשת כי תצא עוסקת בריבוי נושאים: אשת יפת תואר, דיני ירושה, בן סורר ומורה, איסורי עריות, נדרים, ציצית, מצוות שילוח הקן, מעקה וכלאיים ועוד.
"כי תצא למלחמה על אויביך" – אדם צריך לכבוש את ענייני העולם ולעשותם כלים לאלוקות. והוא צריך הוא לדעת שמלכתחילה הוא במצב של על אויביך, למעלה מאויביך, כי הוא הולך בכח התורה.
"כי תצא למלחמה" נאמר בלשון יחיד. מכיון שמדובר במלחמה של עבודת התפילה, שצריכה להיות באופן של אחדות ישראל ואהבת ישראל. לכן גם אומרים קודם התפילה: הריני מקבל עלי מצות עשה של "ואהבת לרעך כמוך".
שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן
א. הַפָּרָשָׁה פּוֹתַחַת בְּנוֹשֵׂא…
ב. הוּא נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם
ג. צִיצִית
ד. עַד מָתַי צָרִיךְ הַמּוֹצֵא שׁוֹר אוֹ שֶׂה נִדָּחִים לְאוֹסְפָם לְבֵיתוֹ? עַד…