ניתן לחיות כל רגע, גם אם מדובר בעמדת המתנה. בהשקפת עולם זו ניתן להפוך את ההמתנה למתנה. יש לחיות את ה”נקודה”, ולזכור, שעמדת המתנה היא דרך אל היעד – אל הגאולה.

עם ישראל מכונה “צבאות ה'”, משום שהוא במלחמה מתמדת, מלחמה של הנפש האלוקית בנפש הבהמית. ותפקידו לנצח את הנפש הבהמית ניצחון מוחלט.

בליל שני של חג הפסח מתחילים לספור את ספירת העומר עד ליל ערב חג השבועות, ומה טוב לאחר תפילת ערבית. להלן סדר ספירת העומר והסבר על כל מידה של אותו יום.

היום לאחר שעשינו תיקון בסדר והדרגה בכל חלקי הנשמה, בעזרת ה’ שהאיר בכל יום בעולם את אור המידה העליונה השייכת לאותו יום. ובכל יום ליקטנו איזו אלומת חיטים (עומר), אותו חלק בנשמה הצריך תיקון, עד שבסופו של דבר אספנו את כל ארבעים ותשעה חלקי הנשמה המתוקנים לאגודה אחת, הרי שכל רצוננו לעשות רצון אבינו שבשמים ולמעלה מזה, רצוננו להידמות לבוראנו מלך מלכי המלכים.

מלכות היא כנסת ישראל. יסוד הוא הדוד האלוקי. הגיע הזמן שהמלכות תיכלל ותתאחד עם היסוד. וכבר היום עוד קודם החג הכלה חשה שהדוד מתגלה מתוכה וממעמקיה.

כאשר אנו מקבלים את הוד מלכות ה’ באהבה וענוה וברצון ועושים דברו, אז גם אנו זוכים לקבל מהודו עלינו בהיותנו בניו ועבדיו, שהרי עבד מלך מלך. זה תכלית ספירת העומר.

היום שישה וארבעים יום לעומר – נצח שבמלכות. עניינה של ספירות המלכות הנמוכה ביותר, הנעוצה בעליון ביותר, שהיא מאירה בנו ובעולם כולו, עד שאנו חשים קרובים ביותר למלך מלכי המלכים ומתבטלים אליו ומתכללים בו. וזוכים לקבל את כל השפע, כדי שנוכל לעשות עבודתנו בעולם, עד שהטוב ינצח את הרע.

היום כאשר מידת תפארת שבמלכות מאירה בחוזקה, אנו חשים צורך לברך את נותן התורה ולומר לו: “בריך רחמנא דיהב אורייאן תליתאי (=תורה נביאים וכתובים) לעם תליתאי (=כהנים לויים וישראל) ביום תליתאי (=ביום השלישי לפרישה) בירחא תליתאי (=בחודש השלישי הוא חודש סיוון). כל זה מתוך תחושה של הקשר בין התורה לנותן התורה וגם בין ישראל לתורה ומעל הכל, בין ישראל לנותן התורה, וכמו שאומר הזוהר הקדוש ש”ישראל ואורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד”.

קיבלנו סמכות לנהל את עניינינו מתוך בחירה חופשית ועצמאות, ומידת הגבורה מסייעת לנו לתקן את העולם בתוקף. ואף שיש לנו הסמכות לשלוט ולבקר, אנו מכבדים גם את סמכותם של אחרים, ועושים זאת מתוך אהבה ודרכי נועם בלי לוותר על עשייה ופעולה. זהו כוחה של ענווה אמיתית הנותנת לנו כח ועוז לעשות ולפעול את מעשינו הטובים.

היום שבוע לפני חג השבועות חג מתן תורה עם ישראל מרגיש כמו כלה המתכוננת לחופה בחג השבועות, וכמו במעמד הר סיני נזכה בחג זה לגילוי המלך – הקדוש ברוך הוא. ואז נישא עינינו השמיימה לעורר חסדו ואהבתו ורחמיו, מתוך ציפיה להתגלותו המלאה כאשר הוא גואל אותנו גאולת עולמים!

כאשר מדובר על מידת מלכות שביסוד, הרי שאין שתי המידות יסוד ומלכות פועלות כשתי יחידות נפרדות אלא כיחידה אחת. שאז המלכות נכללת ביסוד ומתבטלת בתוכה לחלוטין.

כאשר אנו עוסקים במידת היסוד, מיד עולה לפנינו הפתיחה של הספר היד החזקה להרמב”ם: יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון, וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו”.

מידת היסוד דורשת התקשרות טובה ובריאה הן בין אדם למקום והן בין אדם לחברו. והערובה להתקשרות טובה היא מידת הענוה הטובה מכל המידות הטובות. וכאשר מידת ההוד מתכללת במידת היסוד, נוצרת מידת הוד שביסוד.

הבה ניצור קשרים אמיתיים טובים מלאי אהבה וחסד לכל הסובבים אותנו בהתמדה! בסבלנות אין קץ! מתוך אחריות! תוך שאנו מנצחים את היצר הרע המפריע לנו בדרכנו, ואף פעם לא נתייאש באמצע הדרך אלא נתמיד עד שנגיע לתכלית אותה אנו מציבים לנו, ואם נדבק במטרה מתוך התקשרות וביטחון בקדוש ברוך הוא בכל פעולה שלנו נצחוננו מובטח.

המבחן לאהבה אמיתית וקשר אמיתי מתעורר כאשר הזולת נקלע לאיזו בעיה קלה או קשה והוא זקוק לעזרתי. אם במקרה כזה מתעוררת מידת הרחמים ואני מזדהה עם האדם הנתון בצרה, סימן שאהבתי אליו היא אהבת אמת, שהרי מידת התפארת היא מידת האמת היא מידת הרחמים.

גם דברים טובים ונפלאים צריכים להיות מאוזנים ומבוקרים. אין להגזים בשום דבר! יש להתקשר אל הזולת בצורה בריאה. אהבה דורשת התחשבות בזולת. אין ליצור יחסי תלות בשם האהבה, ואין לעורר רגשות אשם בזולת, אם אין הוא ממלא אחרי הדרישות המוגזמות שלי במבחני האהבה שאני מציב לפניו. ולא עוד אלא שפעמים יש צורך לעשות הפסקות בקשר מתוך כוונה לעורר געגועים לקשר, דוקא מתוך רצון ליצור קשר יציב וקבוע.

אין פלא למה המשיל שלמה המלך בשיר השירים את הקשר בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא לקשר בין איש לאשה, ואין פלא למה אמרו חז”ל, שאם כל הכתובים הם קודש הרי ששיר השירים הוא קודש קודשים, שהרי שיר השירים מבטא באופן החזק ביותר את מידת החסד שביסוד. מידה המחייבת עבודה ויגיעה ששכר גדול בצידה שמביאה לאושר בחיים.

כל אדם הוא קצת מלך בביתו בעבודתו עם חבריו ואפילו עם כל אדם שהוא נפגש אתו, כי תמיד הוא גם בבחינת משפיע ולא רק בבחינת מקבל. אולם תמיד עליו לזכור שמידת הענוה דורשת ללכת בקומה זקופה ומידת המלכות דורשת ענוה. וביחד הם מלכות שבהוד.

עם ישראל עם הנצח קשור עם התורה הקדושה בקשר נצחי ורוצה לנצח את כל המכשולים העומדים לו בדרך כדי לנצח כל מונע מבית ומחוץ לעשות את עבודת תיקון המידות שהולכת ומתחזקת כל יום מימי הספירה. והיום כאשר מידת יסוד שבהוד שולטת ומאירה נשתדל להתקשר לכל האנשים מסביבנו באהבה מתוך ענוה אמיתית בקשר אמיץ וחזק כפי שמנחה אותנו מידת יסוד שבהוד.

מידת הוד שבהוד – ביטול שבביטול, ענוה שבענוה – ענוה אמיתית! היא מידתו של משה רבינו העניו מכל האדם אשר על פני האדמה, והיא מידתו של רבי שמעון בר יוחאי שהעיד על עצמו “אנא סימנא בעלמא”. ולכן היא המידה שעל כל אחד מאתנו לשאוף, כדי לעלות מ”עומק תחת” ל”עומק רום”.

מכיון שמאירה בנו היום מידת הנצח שבהוד, הרי שניתנים לנו כוחות מיוחדים לעשות מאמץ מתמיד מתמשך ונצחי לממש את תכלית ירידת נשמתנו לעולם הזה בנחישות מתוך ענוה וביטול ומתוך הרגשה של מחויבות פנימית עמוקה, להכין את העולם לגאולה, שאז ישכון הקדוש ברוך בכל עצמותו בעולם הזה כמו שאדם דר בדירתו, ולמי שירא מכך מבטיח הקדוש ברוך שיהיה מתהלך בינינו ולא נהיה מזדעזעים.

לכל יום מימי ספירת העומר יש הכח המיוחד לו, כך שבספירת העומר יש לנו הזדמנות לעשות עבודה פנימית ולתקן את המידה השייכת לאותו יום. ואם נתמיד לתקן ולשנות יום יום אחת ממידותינו נוכל במהלך ימי הספירה להתפתח ולצמוח ולעלות מעלה מעלה במידות הרוחניות שלנו, כשכל יום בספירה הוא שלב בסולם העלייה שלנו.

ספירות ההוד כונסת בפנימיותה את מידת הענוה הטובה מכל המידות הטובות, וכדי לזכות במידה נעלית זו, עלינו להתרוקן מהישות שלנו, להיות “כלי ריקן”, כלי ריקן מחזיק את הברכה, מחזיק את השכינה, מחזיק כוחות אלוקיים. וכך נוכל להגיע בקלות לחסד שבהוד, לאהבה אמיתית!…

ועוד כח מיוחד יש במידת גבורה שבהוד – היכולת להודות בחטא ולומר את כל נוסח הוידוי בגבורה, ולעמוד מול הכשלונות בעינים פקוחות מבלי לכאוב ובלי להתלונן. בזה טמון סוד היציאה מן המיצר, השחרור, הגאולה הפרטית. זוהי ראשית העבודה ועיקרה ושורשה של התשובה.

לכל יום מימי ספירת העומר יש הכח המיוחד לו, כך שבספירת העומר יש לנו הזדמנות לעשות עבודה פנימית ולתקן את המידה השייכת לאותו יום. ואם נתמיד לתקן ולשנות יום יום אחת ממידותינו נוכל במהלך ימי הספירה להתפתח ולצמוח ולעלות מעלה מעלה במידות הרוחניות שלנו, כשכל יום בספירה הוא שלב בסולם העלייה שלנו.