על הפסוק: ויאבק איש עמו, אמרו חז"ל, שהעלו אבק עד כסא הכבוד. כי שמעלים את אבק הבירורים עד למעלה מעלה מגיעים לתכלית הבירור. ואופן הבירור הוא כמו ענין ויאבק כפשוטו, התאבקות והתדבקות.

עם לבן גרתי ותרי״ג מצוות שמרתי. עשיו בא עם ארבע מאות איש כדי להלחם נגד יעקב, ואצל עשיו לא היה חשוב קיום המצוות, אז למה יעקב מודיע לו ששמר תרי״ג מצוות?

פרשת ויחי המסיימת את ספר בראשית עוסקת בברכות יעקב לבניו קודם מותו, בצוואתו לקוברו במערת המכפלה, בצוואת יוסף ועוד.

"וישכם לבן בבוקר וינשק לבניו ולבנותיו"… מבואר בחסידות, שהתורה מדברת בעליונים ורומזת בתחתונים, ומה שכתוב: "וישכם לבן בבוקר" מרמז על בחינת הלובן העליון שלמעלה…

עבודת יעקב בעניין "ושבתי בשלום", נמשכת בעבודת כל אחד מישראל, כחלק וכהכנה לשלום שיהיה בביאת משיח צדקנו, שלום בפמליא שלמעלה ושלום בפמליא שלמטה.

"ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה" – יעקב יוצא מבאר שבע לחרן, מקום שגורם חרון אף, כדי לעשות את עבודת הבירורים ולהעלות את הניצוצות, דבר שמעלה את העולמות מעלה מעלה עד לגאולה.

"ואברהם זקן בא בימים והשם ברך את אברהם בכל" – לכאורה אינו מובן מה שנאמר "בכל" ואינו מפרש במה ברכו. מהו, אם כן, "בכל"?

נאמר במדרש: אמר רבי אחא יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים, שהרי פרשתו של אליעזר שנים וג׳ דפים היא אמורה, והרבה גופי תורה לא נתנו אלא ברמיזה…

"ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה". הרי כבר נאמר "ויהיו חיי שרה", ולמה נכפל עוד פעם "שני חיי שרה"?

פרשת ויחי עוסקת בעיקרה בברכות שברך יעקב את בניו קודם מותו, וגם בצוואה שציוה יעקב לקבור אותו במערת המכפלה בארץ כנען ועוד.

והשם פקד את שרה – חז"ל אמרו, שבני חיי ומזוני תלויים במזל, ומסביר הרבי, שגם הענינים התלויים במזל גם הם נמשכים ומשתקפים בעבודת האדם לקונו.

נוסף על לימוד התורה יש גם עשיית צדקה, וכל המצוות נקראות "צדקה". והכוונה ב"צדקה ומשפט" היא, שצדקה צריכה להיות במשפט, שישפוט אדם את עצמו מהמותרות, ויחשוב היטב מה שהוא מוכרח לנפשו, וכל השאר יתן לצדקה.

הקב״ה נותן לישראל גשמיות והם עושים מגשמיות רוחניות. זהו "ושמרו דרך השם לעשות צדקה ומשפט". וכך הולך לבטח ואין לו כל ספיקות וטרדות, ואדרבה הוא במנוחה, ועד שפועל נחת רוח לפני, שאמרתי ונעשה רצוני.

פרשת ויגש עוסקת בעיקרה בהתגלות יוסף לאחיו, בירידת יעקב ומשפחתו למצריים, בפגישה שבין יוסף לאביו יעקב ובהשתלטות המוחלטת של יוסף במצריים.

בפרק נג ממשיך ומסיים אדמו"ר הזקן את הביאור בנוגע להשראת השכינה בבית המקדש ובתורה ומצוות. כיצד האירה השכינה בקדש הקדשים שבעולם הזה הגשמי בבית ראשון ובבית שני ולאחר החורבן בד' אמות של הלכה.

פרשת מקץ מתארת את עלייתו של יוסף מן הבור לשליט על כל ארץ מצרים, לאחר שפתר ליוסף את חלומותיו, ואת פגישת יוסף עם אחיו והתנכרותו להם, עד להבאת בנימין אליו וכו'.

פרשת מקץ עוסקת בחלומות פרעה ופתרונן על ידי יוסף. במינוי יוסף למשנה למלך פרעה, בפגישת יוסף עם אחיו והתנכרותו אליהם, בפגישת יוסף עם בנימין ועוד.

בפרק נב מסביר אדמו"ר הזקן מהי משמעותה של השראת השכינה ששורה על האדם. ומדוע היא שורה עליו דווקא על ידי המצוות. לשם כך הוא פותח בשאלה: מהו בכלל הפירוש בזה שהשכינה שורה במקום כלשהו, החל מקדש הקדשים שבבית המקדש.

בפרק זה מבאר אדמו"ר הזקן את דברי ה'ינוקא' בזוהר שהובאו לעיל, המדבר על הפסוק "החכם עיניו בראשו". שלכאורה דברי פסוק זה תמוהים, מה בא הפסוק לומר בזה. וכי רק החכם עיניו בראשו?…

פרק נ' בליקוטי אמרים מסיים את סדרת הפרקים המדברים על התבוננויות שונות שיביאו לידי אהבת השם ויראתו. שהרי על ידי קיום תורה ומצוות עושה להשם דירה בתחתונים, ועל ידי אהבה ויראה הדירה נאה ומאירה בגילוי אלקות, דירה שנעים לגור בה.

פרשת וישב עוסקת בחלומות יוסף וירידתו למצרים, בפרשת תמר ויהודה, בהצלחתו הגדולה של יוסף בבית פוטיפר ובבית האסורים ובפתרון החלומות של שר המשקים ושר האופים.

פרשת וישלח עוסקת במפגש המרגש שבין יעקב לעשיו, במאבק שבין יעקב למלאך, בצרת דינה וכיבוש שכם, בלידת בנימין ומות רחל, בתולדות עשיו ועוד.

פרשת וישלח עוסקת בעיקרה במפגש שבין יעקב ועשיו. היא מתארת גם את המאבק שבין יעקב לשרו של עשיו, צרת דינה וכיבוש שכם, לדת בנימין ועוד.

פרשת ויצא מספרת על יציאתו של יעקב מבאר שבע על מנת להגיע לחרן. כשהוא מגיע לחרן הוא מתיישב בבית לבן ושם הוא נושא את בנותיו לנשים ומקים את בית ישראל – שנים עשר שבטים.

עיקר תוכנה של פרשת ויצא הוא נישואי יעקב ולידת שבטי ישראל. לשם כך יצא יעקב מחרן והגיע לבית לבן ולאחר העמדת השבטים חזר לבית אביו.

לך לך מלמטה למעלה. צריכה להיות הליכה מארצך – מרצונו של אדם, וממולדתך הם המוחין, ומבית אביך הן המדות הנולדות ע״י המוחין. ומזה אל הארץ אשר אראך, אל בחינת הרצון שלמעלה, רצונו של הקב״ה, ועד שנעשה עשה רצונו כרצונך.

דוקא אחרי שנימול אברם נעשה לאב המון גוים, אב ומושל ושולט עליהם. לפני המילה, מכיון שהיתה המשכת החסד שלמעלה ונשמות הגבוהות גם לגוים, לכן לא היתה לאברם שליטה עליהם כל כך. ודוקא כשנימול אברם, ונפרדה הערלה מן הברית שהוא בחי׳ יסוד, ואין הגויים מקבלים יותר מחסד שלמעלה כמו ישראל, אז נפעל ענין אב המון גוים, שאברהם הי׳ בבחי׳ אב ושולט ומושל עליהם.

לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך… מבאר רבינו הזקן בתורה אור שהליכה זו יש בה שני ענינים, כמו שכתוב: וילך למסעיו, מסעיו לשון רבים, שהם שני מסעות, ממטה למעלה וממעלה למטה…

כריתת הברית עם נח בא ע״י וירח השם את ריח הניחוח, לא רק על ריח הקרבנות, אלא גם ריח העבודה במסירות נפש. כי ענין לא ישבותו גילוי כח האין סוף, ועד לאמיתית הענין דאין סוף, שמצד העצמות.

אלה תולדות נח נח איש צדיק. פירותיו של צדיק הם המצוות. וזהו מה שועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ, שכל אחד מישראל יש לו חלק לעולם הבא (ירשו ארץ) ע״י שמקיימים את העולם, שענין זה הוא ע״י קיום המצוות.

מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה – טרדות הפרנסה שהן המים רבים, לא יכבו ולא ישטפו את האהבה שבין ישראל לקדוש ברוך הוא ולא בין הקדוש ברוך הוא לישראל.

ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ויכולו לשון תענוג. כשם שאדם הראשון פעל בעולם את שלימות הבריאה, כך כל אחד מישראל עושה להשם יתברך דירה בתחתונים. וכמו שהשם הסתכל בתורה וברא עולם, כך אדם עוסק בתורה ומקיים עולם – שמיים חדשים וארץ חדשה.

בראשית ברא אלקים… והארץ היתה תהו… אשר ברא אלקים לעשות – לתקן. בריאת העולם מלמעלה היתה כפי שהוא באופן של גילוי ויופי, אולם באופן של עולם התהו, והתיקון לזה בעבודת האדם, אשר ברא אלקים לעשות – לתקן.

"על הפסוק: "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות הוי׳ אלקים ארץ ושמים", מבואר בתלמוד ירושלמי, "בהבראם", משמע, שהם חזקים כיום הבראם, והיינו שהנבראים הם באופן כזה שאין בהם שינוי.

השמחה ב"שמחת תורה" נמשכת על כל השנה כולה, שתהיה שנה שמחה בלימוד התורה בלי שום מניעות ועיכובים. לכן נתאוו כל ישראל לימות המשיח, שאז לא יהיה שום מונע ומעכב מלעסוק בתורה ובמצוות כדרוש…

פרשת תולדות עוסקת בלידת יעקב ועשיו בישיבת יצחק בגרר, בזכיית יעקב בברכת יצחק ובברכת אברהם, בתחבולת רבקה להעביר את הברכה ליעקב ועוד.

פרשת תולדות עוסקת בלדתם של יעקוב ועשיו, בסיפור המורכב של הברכה שברך יצחק את יעקוב ועוד.

תכליתו של ספר התניא לטפל במהות הפנימית, לשם כך נותן אדמו"ר הזקן את התשובות על כל השאלות בעבודת השם.

הפסוק: "ישאהו על אברתו", כוונתו, ישראל קדמו לכל דבר אפילו לתורה, וכדאיתא במדרש: שני דברים קדמו לעולם תורה וישראל, ואיני יודע איזה מהם קדם.

מדת הרחמים מושרשת בפנימיות הכתר, לפיכך נפלה למטה מטה עד הנשר. נשר מלשון נשירה ונפילה, דנפיל מן דרגי׳, עד לעוף טמא שמחוץ למקום הקדושה.

הפסוק בפרשתנו פרשת האזינו: כנשר יעיר קנו, מלמד על בחינת הרחמים שלמעלה מהשתלשלות, כהמשך לכתובים שלפניו, ששם נאמר ימצאהו בארץ מדבר גו׳.

הרבי מסביר שמשמעות הפסוק: כי חלק הוי׳ עמו… היא שישראל הם חלק מן העצם, ובחלק מן העצם נמצא כל העצם, שכאשר אתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו…

נוֹשְׂאֵי פָּרָשַׁת חַיֵּי שָׂרָה: א. אַבְרָהָם קוֹנֶה אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה וְהַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת קֶבֶר ב. נִשּׂוּאֵי יִצְחָק וְרִבְקָה ג. בְּנֵי הַפִּילַגְשִׁים שֶׁל אַבְרָהָם

פרשת חיי שרה עוסקת במות שרה וקבורתה במערת המכפלה, בשידוך של יצחק ורבקה ובבני הפילגשים אשר לאברהם.

פרשת וירא ממשיכה לתאר את שרשרת הנסיונות של אברהם אבינו ומסיימת בניסיון הגדול והעיקרי – עקדת יצחק.

פרשת וירא עוסקת בבשורת הולדת יצחק, בהפיכת סדום ועמורה, בלדת יצחק, לידתו וגמילתו, בגירוש הגר וישמעאל… ובעקדת יצחק.

פרשת לך לך כוללת בתוכנה את יציאת אברהם מחרן בדרכו לארץ כנען, את הריב בין רועי אברהם לרועי לוט, את ברית בין הבתרים, את הבטחת הארץ והבטחת הזרע ועוד.

פרשת לך לך עוסקת ביציאת אברהם מחרן והליכתו לארץ כנען, בירידתו למצריים מפני הרעב בארץ, בריב שבין רועיו לרועי לוט, בברית בין הבתרים, בהבטחת הארץ והבטחת הזרע לאברהם ועוד.

פרשת בראשית עוסקת בנושאים: בריאת העולם, בריאת האדם, חטא אדם וחווה ועונשם, סיפורם קין והבל, חטאו של קין ועונשו, מניית עשרת הדורות מאדם עד נח וחטא דור המבול.

פרשת בראשית עוסקת בבריאת העולם – שמיים וארץ וכל מה שבתוכם חי צומח דומם. בבריאת האדם, בחטא אדם הראשון ועונשו, בחטא קין ועונשו, ובעצם בהיסטוריה של עשרה דורות הראשונים מאדם עד נח.