סיפורים-על-הרבי

הרבי פתח בהמנון הצרפתי ה”מרסלייז” (ניגון המהפכה הצרפתית) בצרפו את המילים מסידור התפילה: “האדרת והאמונה לחי עולמים”.

הרבי חרש וזרע בסורבון בפרט ובפריז בכלל אצל יהודים וגויים את זרעי המהפכה הצרפתית החדשה, את תכלית העולם, את ההכרה בבורא עולם ומנהיגו.

לאחר המבחן התפרסם בכל האוניברסיטה והיה לשיחת היום סיפורו של הרבי, שגמר את המבחן בחצי שעה וכולם חיכו בסקרנות לתוצאות…

הרבי מנבא ופועל את סיום משבר קובה ואף מונע מלחמה אטומית.

הרבי הורה להם כי יעשו מאמץ שהיריד המתקיים בלנינגרד לא יעבוד ב… שבת! הם לא האמינו שיצליחו, אולם להפתעתם בקשתם התקבלה.

הוא פגש צעירים שלא נגעו בזקנם למרות הסכנה, והתפעל מצימאונם לשמוע דבר תורה מהרבי, מרצונם העז לדעת את הניגונים שהרבי לימד, ומבקשתם לשמוע את דעתו כיצד הם יכולים להיות יותר מקושרים לרבי…

בשלב מסוים עודד אותו הרבי לעזור לפרופסור ברנובר שהקים את ארגון “שמיר” למען יהודי רוסיה וכך מצא את עצמו יושב יום אחד בשנת תשל”ו (1976) במטוס מלונדון למוסקבה בשליחות מסוכנת.

המילים הראשונות במרומי הדף היו: “שהשעה דחוקה לו ביותר ואי אפשר לו בשום אופן להמתין” – תשובה ברורה לשאלתו אם לברוח ממוסקבה!

המעשה הבא התרחש כאשר כבר הייתי חייל בשרות סדיר של שלוש שנים.

אין ספק שגם העובדה שזכיתי להימנות על חסידיו של הרבי באה לעולם כתוצאה מדבריו של הרבי.

הרבי החל למנות את המקומות שמשתתפים בלווין ובהם, לא יאומן, הוא הזכיר את… כלכותה! מקום בו הייתי, וכאילו דיבר אתי ישירות.

עד אז התפלל מסידור אל מי שלא האמין במציאותו וקרא בספר תורה כעושה טובה לשולחיו. המאורע עם המיסיונרית הנביט בתוכו את מה שזרעו בו האותיות הקדושות של הסידור והתורה.

השר לביטחון פנים, מר רוני מילוא, שהיה שר המשטרה בזמן מלחמת המפרץ הראשונה, נפגש עם הרבי מליובאוויטש לפני המלחמה, והרבי ביקש ממנו למסור לראש הממשלה יצחק שמיר שעומדת לפרוץ מלחמה בה יפלו טילים, אולם לא יהיו נפגעים.

למחרת, ערב שבת, ניגש מ. כהרגלו להדליק נרות שבת קודש. כמה דקות אחר כך שמע את אשתו מחנה את רכבה ואחרי שנייה היא פרצה מתנשפת אל הבית: “האם מאוחר מדי? האם אני יכולה עדיין להדליק נרות?”…

בתור לרבי הגיע אדם שבנו לא יכול לדבר. הרבי שאל: האם הילד אמר מודה אני” היום? הסבירו לילד שעליו לומר “מודה אני”. הילד אמר “מודה אני” וכך התחיל לדבר.

הרבנית חנה העידה על בנה הרבי: בני שיחיה, שיהיה בריא, לא משום שהוא בני ואני אימו, וייווצר הרושם שאני מתגאה בו. אני מכירה אותו היטב, ואינני יודעת אם היה אי פעם ‘רבי’ כזה כמותו.

הרבי שכיבד מאוד את אמו, רצה למנוע ממנה צער, עד כדי כך שעשה הכל כדי שלא תדע שבנה לייבל אחי הרבי הלך לעולמו.

בארצות הברית במחיצת הרבי, החלה עבור חנה אם הרבי תקופת ההוד וההדר, תקופת הזוהר רבת הפאר של טו”ב (שבע עשרה) שנות חיים מאושרים.

יש ללמוד מהרבי כיבוד אב ואם. הרבי נוסע מארצות הברית לפריז כדי לקבל פני אמו שיצאה מברית המועצות מקבל אותה בכבוד רב ובהתוועדות של שמחה כשהוא מודה לכל המסייעים לה, ונוסע עמה לארצות הברית.

הרבי טס מארצות הברית לצרפת כדי לקבל את אמו בפריז, והיה נוהג לבקרה פעמיים ביום, בבוקר ובערב. בשבתות ובחגים היה צועד מרחק גדול מבית מלונו ועד לבית אימו, כדי לבקרה.

כשהרבי והרבנית התגוררו בברלין ולאחר מכן בפריז ולבסוף בארצות הברית – נשמר הקשר של הרבי עם הוריו באמצעות מכתבים. הרבי ואביו הרבו להתכתב בדברי תורה. עם זאת דאג הרבי לצורכי הוריו.

הרבי הריי”צ הוסיף לרשימת קרוביו את שם הרבי והגדירו כחתנו קודם נשא את בתו לאשה. וכאשר השלטונות טענו: הרי חתן תוכל להשיג גם במקום אחר?! ענה להם הרבי: “חתן כזה אי אפשר להשיג בכל העולם!”

הרבי העיד על עצמו: אינני עומד לשנות את השיטה אותה סללו לי אבי [רבי לוי יצחק] ומורי וחמי [הרבי הריי”צ] שאין להתחשב בעניינים של היפך הכבוד, ואפילו עם גזרה של אומות העולם אין להתחשב!”

מעניין עד היכן הגיע מורא אב ואם של הרבי, שאפילו כשהיה מעוניין מאוד בדבר שהתנגדו לו הוריו לא פצה פה ולא הביע דעתו ולא ביקש שירשו לו למלא את רצונו.

עוד בהיותו ילד כיבד הרבי את הוריו בצורה מיוחדת. אחד הדברים הנפלאים שיש ללמוד ממנו, כיצד הפנה להם את פניו ולא את גבו, ומכיון שלא רצה שירגישו בדבר עשה זאת בתחבולות.

אחרי זמן לא רב הועמדה חופה תחת כיפת השמים על אדמת ירושלים וסביבה נשמע “קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה….”

ח”כ מיקי זוהר נואם בהתוועדות חסידית של ג’ תמוז – חג הגאולה, ובנאומו מציין: נולדתי בזכות הרבי מחב”ד.

מדהים! גאון בסדר גודל שכזה, היה עסוק באותו זמן ממש בהאכלת ילדים יתומים בעצמו. הוא מעולם לא שכח שהצלת ילדים קודמת לכל. ואני לעולם אהיה אסיר תודה על שהציל את חיי, ובזכותו יש לי היום ילדים נכדים ונינים.

בפסח תש”א, המצב היה קשה ביותר, שכן המלחמה כבר הייתה בעיצומה, והרבי והרבנית נדדו ממקום למקום. כעבור שנים רבות סיפרה הרבנית הצדקנית, מרת חיה מושקא ע”ה, כי “בחורף תש”א לא הייתה שום אפשרות לשלוח אלינו מצה שמורה”.

אדם שחלום חייו מתגשם בבת אחת בודאי מרגיש סערת רגשות מאין כמוה. וכך בסיפור שלנו – מייקל נשם עמוקות. הוא ידע שהגיע כעת לסוף פסוק בחייו, ושחלומו מאז שחר ילדותו עומד להתגשם. אצבעותיו רעדו עת חייג את המספר, והוא לא הצליח להשתלט עליהן. השפופרת בצד השני הורמה, וקול גברי ענה: “הלו?” מייקל פרץ בבכי. רק מלה אחת הצליח לבטא: “אבא!”

בכוחו של הנר החמישי להאיר את החושך הגדול ביותר. וכמו בסיפור המופת של הרבי שברוב ענוותנותו זקף אותו לרבי הריי”ץ חותנו באומרו, שהוא רואה למרחוק…

שאלתי אפוא את הרבי שליט”א האם לנסוע לאירן, והוא ענה: “סע לשלום”, והוסיף: ‘בוודאי תדליק מנורת חנוכה באירן’. “בתחילה חשבתי לעצמי: מה?… איך?… הן כלל לא התכוננתי להישאר באירן בימי החנוכה, וגם אם איאלץ להישאר – הלא אין ספק כי אמלא את מצוות החג ואדליק נרות חנוכה. מדוע מצא הרבי לנכון לעודדני לקיים מצווה זו?

נִשְׁתַּתֵּק צְבִי שֶׁפֶר, נֶאֱנַח קִמְעָא וְקָם מִן הַכִּסֵּא, וַאֲנִי עֲדַיִן יָשׁוּב. בּוֹ בַּמָּקוֹם הֶחְלַטְתִּי לֹא לְחַפֵּשׂ הַשְׁרָאָה לָרְשִׁימָה לְחַג הַסֻּכּוֹת, כִּי אִם לְהָבִיא לִפְנֵי קוֹרְאַי אֶת דִּבְרֵי יְדִידִי כִּלְשׁוֹנָם וְאַף לְמַלֵּא מִצְוָה וְלַהֲבִיאָם בְּשֵׁם אוֹמְרָם, קַמְתִּי גַּם אֲנִי וּבַדֶּרֶךְ לַמְּכוֹנִית שָׁאַלְתִּי: אַגַּב, הַאִם שָׁמַעְתָּ מֵאָז עַל רַבִּי מֶענְדֵּל? הַיּוֹדֵעַ אַתָּה מָה אִתּוֹ? תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל יְדִידֵי בָּאָה כִּמְהַסֶּסֶת.

הרבי דיבר על מעלת נתינת ‘דמי חנוכה’ – מנהג ישראל, שמשמעותו לתת למקבל כסף שיוכל להשתמש כטוב בעיניו ולחנך אותו למצוות הצדקה בכספו. הרבי בעצמו חילק לקהל אורחיו שנכחו אצלו בחנוכה ‘דמי חנוכה’, כשהרבי מברכם: ‘ברכה והצלחה’. ועוד הסביר הרבי, כי העובדה שהדולר הוא בן מאה יחידות – הוא ביטוי לכך שעל ידי נתינת דולר אחד לצדקה זוכים למאה ברכות…

אותו ערב התקיים בטכס ההדלקה הראשון בהשתתפות מאות מיהודי העיר. לקול תשואות הודלקו הלפידים בחנוכייה המרכזית מול בניין הממשל! יחד עם אותם יהודים היו גם עשרות אנשי התקשורת וצוותי הטלוויזיה שהעבירו את האירוע בשידור חי… אותו ערב לא היה תושב אחד בסקרמנטו שלא ראה או שמע על הדלקת החנוכייה.

“האם כבר ביקשת ברכה מנשיא הדור?” שאלו הרבי. ר’ יוחנן משך בכתפיו ואמר: “איך אשאל את הרבי ואיך הוא יכול לענות לי?” הרבי השיב לו: שאל והוא כבר יענה לך בדרכים משלו”. הרב גורדון אכן נסע ל’אוהל’ והתפלל אצל אדמו”ר הריי”צ. לאחר מכן חזר ל-770 וביקש מהרבי ברכה, והאשה הבריאה.

הרבי התכופף ואמר לילד לחזור אחריו ‘שמע ישראל’ מילה במילה, וכך אכן אירע. בסיום פנה הרבי להורים ואמר להם: “הוא מדבר, מה רצונכם?!” האם פרצה בבכי סוער ואמרה כי זו הפעם הראשונה שהיא שומעת את בנה מדבר. נענה הרבי ואמר: “בעוד שבועיים הוא גם יתחיל לדבר משפטים”. אכן הרבי איש מופת שביכולתו לרפא חולים.

עוד בטרם דרכה על סף ביתה כבר חזתה בגלוי בהתממשות דבריו של הרבי: הבעל האובד ניצב בפתח הבית בריא ושלם… “הבוקר”, סיפר לרעייתו המופתעת, “כשקמתי משנתי נפלה בי המחשבה שעליי לחזור ולראות מה נעשה אצל משפחתי. כעת הנני מתחרט על כל מה שהיה ואני חפץ מאוד להמשיך את חיינו יחדיו”, בישר לרעייתו המופתעת.

כשהרבי לוקח דברים על כתפיו אפשר לסמוך עליו, ואפילו אם הוא אומר דברים בניגוד לכל המומחים ולכל הרופאים הגדולים. הרבי מעל הטבע, הרבי יכול לבטל גזרות רעות. צדיק גוזר והקב”ה מקיים.

הרבי נתן לי תפילין… הוא הדגיש שעלי לקחת אתי רק את זוג התפילין שנתן לי, למרות שהיה לי תפילין משלי; וכשראיתי את נס ההצלה שהיה לי הבנתי שבזכות זה ניצלתי מאסון ודאי. זהו כוחו של רבי שרואה מה צפוי לקרות, ואיך אפשר להינצל הצלה ודאית.

דודתי קיבלה את ההצעה וביום ראשון הגיעה ל-770. כשהגיע תורה, ביקשה ברכה עבור בתה לזרע של קיימא. הרבי שמע את בקשתה והניף את ידו הקדושה בביטול, בסמנו כי היא יכולה להמשיך בדרכה. זו נבהלה וכשדמעות בעיניה שוב חזרה על בקשתה, אך הרבי שוב הגיב באופן דומה… כי הרבי יודע שאין מקום לבקש ברכה בשביל מצב שכבר קיים, מצב של “טרם יקראו ואני אענה”.

בכל יום ראשון ניגשו רבים אל הרבי לבקש עצות וברכות בכל מיני נושאים: פרנסה, בריאות, זרע חייא בר קיימא ועוד, ולכל אחד נתן הרבי את העצה המתאימה לו. ובאורח פלאי ממש ראו אנשים ברכות וישועות מברכתו של הרבי.

איך הרבי ידע שאני יהודיה?!… האם שושלת הדורות פרושה לפני הרבי?!… סיפרתי לרבי שאני גויה, והרבי ענה לי: ‘אינך גויה, את יהודייה’. אמרתי לרבי: ‘מה אתה אומר? אינך מכיר אותי וזו הפעם הראשונה שאני מגיעה אליך’. סיפרתי לרבי שאני לחלוטין לא יהודייה, ובכל יום ראשון אנו הולכים למקום דתנו וחוגגים את כל החגים שלנו. הרבי לא נבהל וחזר על דבריו בחיוך: ‘לכי לאמך ושאלי אותה אם אתם יהודים או לא’.

“מדוע”, שאל הרבי בכאב, “כשהחסידים צריכים לקבל משהו ממני, שום דבר לא מונע אותם מלקבל זאת, ואילו כשאני מבקש מהם לבצע משהו, זה לא בוער להם – ואם לא היום, זה יהיה מחר או מחרתיים?!” הרבי מצפה מאתנו שנמלא את הוראותיו שכולן לטובתנו ולטובת עם ישראל כולו.

כשמשה שרת יצא מהיחידות, נכנס למזכירות ואמר לרב גרונר, שהרבי יושב בברוקלין ויודע היטב מה נעשה אצלם מאחורי הקלעים אפילו עם אנשים שאין לו קשר אתם, ונותן עצות טובות ומדריך איך להתנהג בדרך הטובה ביותר.

הרבי פנה לאריק שרון ואמר: ‘למה אתה לא מדבר על העניין הפרטי שלך? אני יודע שיש סכסוך בינך לשר אחר בממשלה. זה לא טוב שיש סכסוך בין שרי הממשלה. אריק הופתע ביותר ואישר את דברי הרבי ואמר, ‘הרבי יודע היטב מה שהיה’. ואז ייעץ לו הרבי מה לעשות. כשיצאו מהרבי אמרה הגב’ לילי אשתו של אריק: “הרבי נמצא בברוקלין ויודע בדיוק מה נעשה אצלנו בירושלים”.

הרבי תמה: מדוע צריכים לכתוב ב’פדיון נפש’ שנותנים לרבי את הנוסח “אנא לעורר רחמים רבים ממקור הרחמים והחסדים כמבואר בתשובת מהרי”ב ז”ל”, מדוע נותנים לרבי ‘כתובת’?!… בשביל מה צריכים להתערב בעניינים של הרבי, ואולי הרבי רוצה ל’המשיך’ השפעה ממקום נעלה עוד יותר?!

שמירת הזמן הייתה חשובה ביותר אצל הרבי. על ניצול הזמן של הרבי למדנו כאשר היינו מכניסים לרבי חבילות של מכתבים; הרבי היה מסתכל במעטפה, פותח אותה ובד בבד כבר מסתכל על שם השולח במעטפה הבאה בתור. פעם אמר שדרך זו מנצלת את השנייה של פתיחת המכתב…

כחסידים עלינו לדעת, שכשהרבי מדבר, כותב ומבקש, אלו דברים שנוגעים לכלל ישראל. כשהרבי מבקש דבר-מה, צריך למלא את בקשתו בזריזות הרבה ביותר ללא תירוצים; כי כשהרבי נותן הוראה לעשות דבר מה, יש בזה גם נתינת כח עצומה, עד כדי כך שחסידים קורעים את הים דוגמת קריעת ים סוף.

הרבי הוא למעלה מכל ההגבלות, לכן אין דבר כבד בעבורו, אשר על כן, בחדרו יכולות להיכנס כל הצרות של כל עם ישראל. הרבי קיבל בחדרו הרבה מאד אנשים ששטחו לפניו את צרותיהם, וכל מה שהעיק עליהם. כך התמלא חדרו של הרבי אבנים גדולות שירדו מלבם של יהודים.

הרבי פנה אל הכלה ושאל האם תלבש פאה נכרית אחרי החתונה, שכן כידוע הרבי הקפיד על כך גם באותם ימים שהדבר היה פחות מצוי מכפי שהוא היום. הכלה השיבה בשלילה באמרה כי תלך עם מטפחת. הרבי לא היה שבע רצון והגיב כי טבע המטפחת לרדת מעל הראש. הכלה אמרה שאכן תזהר להחזירה למקומה במקרה כזה. הרבי לא קיבל את דבריה ואמר שהניסיון הראה שלא ממהרים להחזיר את המטפחת במקרה שהיא נשמטת.

הרבי נותן הוראות מדוייקות לחתנים וכלות הבאים בקשרי השידוכים איך להתנהג לפני החתונה בתקופת הפגישות, בקבלת הפנים שללפני החופה, בזמן החופה, בשבעת ימי המשתה של “שבע ברכות” וכו’. כדאי לפרסם דברים אלו ברבים.

כשיוצאים לשידוכים יש כל מיני ציפיות מבני הזוג, כגון, שיהיו חכמים בעלי מידות טובות אולי עשירים או לפחות אמידים, שיהיו בעלי שיחה מעניינת וכיו”ב. מעניין שהרבי מליובאוויטש וגם הרבי הקודם הרבי הריי”צ שמו את הדגש על משיכת הלב.

מופתים רבים התגלגלו וממשיכים להתגלגל על ידי הרבי ומצוה לפרסם אותם בכל מקום. בסיפור שלפניכם הרבי אינו מייחס את המופת שבסיפור לעצמו אלא לחותנו כ”ק אדמו”ר הריי”צ.

הרבי ראש בני ישראל המדריך אותנו הן בעבודת ה’ והן בעניינים הארציים, הוא מלך המשיח המתקן עולם במלכות ש-די. הוא נפגש עם גויים אנשי מפתח ונותן להם עצות לתיקון העולם על ידי מעשי חסד ובין מעריציו הגויים נמנה אפילו חבר כנסת ערבי – מאמר מאת הרב לויצ”ח גינזבורג.