התקופה בה מצאו בני הזוג כל אחד את חלק הנשמה שלו, ועומדים הם לפני חתונה – הרגעים הנשגבים של חופה וקידושין – היא תקופה יקרה מאוד, כיון שההכנה אז משפיעה על כל משך ימי החיים.

פרשת ויגש – הנקודה של "הגומל לחייבים טובות" קשורה למהותו הפנימית של היהודי, שבפנימיותו גם הוא טוב, ושומה עלינו להביט על יהודי כפי שהוא בפנימיותו, ובכך מעוררים את הטוב שבו.

בחינוך ילדים מתעוררת השאלה; האם ניתן להנחיל ערכים רק על ידי הצגתם כחשובים בעינינו, ללא דרישה חד משמעית ליישומם, או שנדרוש מילידנו דרישות חד משמעיות וברורות.

באתי לגני – יו"ד שבט ה'תשל"ו מאמר שני. במאמר זה של הרבי מסביר הרבי שעל ידי הביטול מקבלים את התורה ומצוותי', ועל ידם משנים את העולם הזה התחתון שיהי' דירה לו ית' בתחתונים.

במאמר הרבי "באתי לגני" תשל"ו מסביר הרבי, שהתואר צבאות הוי׳ לישראל התחיל מזמן יציאת מצרים. וכמו שכתוב: בעצם היום הזה יצאו כל צבאות הוי׳ מארץ מצרים…

הרבי מעודד את הילודה ואומר: התענוג ביותר להורים הוא, לראות את ילדיהם גדלים ומתפתחים. תענוג כזה אינו יכול להיות מושלם כאשר הוא בא מילד אחד או שניים. התענוג הנפלא הוא לראות את הגיוון והשוני בין מספר ילדים.

אנו, בני כל הדור הזה, בעצם גלגול נשמות של דור המדבר. וכמו שהדור שיצא ממצרים, עמד להיגאל בקבלת התורה ובכניסה לארץ ישראל, כך אנו עומדים בפיתחה של הגאולה האמיתית והשלימה.

הרבנית חיה מושקא אשת חיל מודל לחיקוי. הרבנית חיה מושקא בת אדמו"ר ואשת אדמו"ר בעלת מידות תרומיות שלכל אשה כדאי ללמוד ממנה.

חינוך ליראת שמים מהווה את השורש והבסיס לחינוך יהודי אמיתי – "מה ה' אלוקיך שואל מעמך? כי אם ליראה את ה' אלקיך". חינוך ליראת שמים, זהו ערך המסייע לאדם לעמוד בכל המצבים ולהיות קשור בכל עת אל הקודש.

לאחרונה התפרסמה בשמו של מדען רוסי פרופסור ידוע ששמו חריסטו מרמרסקי, תרופת פלא בייתית המחזקת את המערכת החיסונית, ואף הורסת תאים סרטניים.

פרשת בא לילדים – בני ישראל נגאלו ממצרים בזכות שתי מצוות: דם פסח ודם מילה שעניינן: סור מרע ועשה טוב.

פרשת בא – בעשור לחודש הזה. בעשור, משמע בעשירי לחודש. אז למה נאמר: בעשור? כי אין הוא העשירי בלבד, אלא הוא כולל את כל העשרה.

נסתרות דרכי ההשגחה. אין אנו מבינים בענייני נשמות ולא בדרכי הבורא: "אתה יודע רזי עולם". לכן חשוב מאד להתחזק באמונה בעיתות מצוקה.

כאשר הלימוד הופך להיות חלק מהלומד, הרי הלימוד נשמר. כפי שאם יודעת את שמות ילדיה היות והם חלק ממנה, כך הלימוד אמור להיות באופן של "ערוכה בכל ושמורה".

מִשֵּׁם פָּרָשָׁתֵנוּ "וָאֵרָא" לְמֵדִים הוֹרָאָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם – אֶת הַשֵּׁם צָרִיךְ לַעֲבֹד בְּאֹפֶן שֶׁל רְאִיָּה – רְאִיַּת אֱלֹקוּת.

פרשת וארא מתארת את שעבוד הגוף במצרים, כי באמת תכלית העילוי הוא בגוף. על ידי ביטוש הגוף מאיר האור העצמי של הנשמה שהיא חלק אלוקה ממעל ממש.

פָּרָשַׁת שְׁמוֹת פּוֹתַחַת בְּוָ"ו הַחִבּוּר "וְאֵלֶּה", לְלַמְּדֵנוּ שֶׁסֵּפֶר שֵׁמוֹת הוּא הֶמְשֵׁךְ יָשִׁיר לְסֵפֶר בְּרֵאשִׁית.

לכאורה לבושי הנפש מחשבה דיבור ומעשה הם דברים שמחוץ לאדם ולא מהותו ועצמות, בכל אופן יש להם כח מיוחד לשנות את מהות האדם.

במאמר הרבי לפרשת שמות מסביר הרבי את עניין הגאולה על פי ההפטרה "הבאים ישרש יעקב"… שאם בגלות מצרים היתה עבודת פרך כפשוטה, בגלות זה האחרון, צריך להיות לימוד התורה בקל וחומר, ובמקום הלבנים ליבון הלכתא.

הֲיִתָּכֵן שֶׁמִּבְחַר שְׁנוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב בְּחִיר הָאָבוֹת הָיוּ דַּוְקָא בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם – עֶרְוַת הָאָרֶץ?

מטה דן הוא השבט המופקד על חודש טבת. את שבט דן מאפיינת תכונת השיפוט – "דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל". השופט מתנהג לפי מידת הדין.

מזלו של חודש טבת. הגדי הקטן, בן העזים הרך והצעיר, הוא החלש שבבהמות. על כן הוא, כמו הכבש וכמו הטלה, מסמלים את עם ישראל.

במקרא נקרא טבת שלוש עשרה פעמים בשם "החודש העשירי", כיוון שהוא העשירי לניסן.

טבת הוא החודש העשירי ליציאת מצרים, והרביעי לפי הסדר המקובל בלוח העברי מאז ימי בית שני.

כמו בסיפור עם יוסף, על עם ישראל נגזרו גלויות ארוכות וקשות. חשובה העובדה, שברגע שהסתיימה הגזירה, ממש מיד יש להיפטר ממנה כמה שיותר מהר ולחזור למצב תקין.

…נענה הגאון מבריסק ואמר: זה מה שיש לחסידים מה שאין לנו כראוי – שמחה של מצווה…

שעה אחת של תשובה ומעשים טובים בעולם הזה יפה משעה אחת של קורת רוח בעולם הזה, ואפילו משעה אחת של קורת רוח בעולם הבא, עד שיפה מכל חיי העולם הבא.

ענין נס חנוכה הוא להאיר את החושך וכמו שכתוב: והוי׳ יגי׳ חשכי, והוי׳ בתוספת ו׳, שהוא שם הוי׳ הב׳, שם הוי׳ שלמעלה מסדר ההשתלשלות, הנה דוקא בכחו יכול להאיר את החושך.

בשעה שראה יעקב את אלופי עשו הכתובים בסוף פרשת וישלח איך שהם בתוקף ובריבוי פחד, אמר מי יכול לכבוש את כולם?… אלא שניצוץ יוצא מיוסף שמכלה ושורף את כולם.

י"ט כסלו חג החגים. על ידי ה"יפוצו מעיינותיך חוצה" יבוא מלך המשיח במהרה ממש, והי׳ אור הלבנה כאור החמה, ונגלה כבוד הוי׳ וראו כל בשר יחדיו, ועד לאופן שחסד דלגאו יהי׳ בגלוי.

פרשת ויגש – פרשת יוסף ואחיו מגיעה לשיאה. בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ כָּזוֹ שֶׁל יְהוּדָה יוֹסֵף נִשְׁבַּר… הוּא כְּבָר לֹא יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ עוֹד אֶת הַמִּשְׂחָק. עַכְשָׁו הוּא מֻכְרָח לְהִתְגַּלּוֹת אֶל אֶחָיו.

פרשת ויגש – ב"ויגש אליו יהודה" נרמז ענין התפילה. כי סמיכת גאולה לתפילה הוא ענין ההמשכה מלמעלה למטה, שאחריה באה ההעלאה מלמטה למעלה, ענין "ויגש אליו יהודה".

בפרשתנו, פרשת מקץ, מסופר כי יוסף, הפך מעבד נחות לשליט כל יכול, ואת מצריים הפך למעצמה כלכלית בתקופות של רעב. במה זכה לכל זה?

ולדימיר פוטין אוהב יהדות ויהודים, ולכן הוא זוכה להילחם באויבי ישראל ערב הגאולה.

פרשת מקץ לילדים – ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו. סיפור יוסף ואחיו הוא סיפור מרגש בכל פעם מחדש עם קריאת הפרשות העוסקות בכך. במיוחד לאחר שיוסף פוגש את אחיו במצרים.

זה הזמן להפיץ שבע מצוות בני נח. חסידי חב"ד כבר התחילו קמפיינים כאלה בכמה שכונות ערביות בעבר בהצלחה רבה, ושליחי חב"ד בעולם עוסקים בזה במקומות שליחותם.

פרשת וישב מספרת על חלומות יוסף. בדרך כלל חלומות שוא ידברו, אולם יש חלומות שהם חלומות נבואה כמו חלומותיו של יוסף. בכל זאת גם בהם היו דברים בטלים.

פרשת וישב – ללמוד מיוסף כיבוד אב ואם, שהיא מצוה מן התורה ואחת מעשרת הדברות: "כבד את אביך ואת אמך, למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלקיך נותן לך".

חג החנוכה – חג של אור, חג של שמחה, חג של משפחה, חג של הפצה, ימים של חול וקודש והחול מתעלה אל הקודש.

י"ט בכסלו ראש השנה לחסידות. אדמו"ר הזקן אמר שמי שישתתף בשמחתו, שזו היא שמחת הכלל, הוא יוציא אותו מן המצר אל המרחב, או בנוסח אחר מן הגשם אל הרוח, או בנוסח אחר מן הגיהנום.

פרשת וישב לילדים – והבור ריק אין בו מים. בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ וַיֵּשֶׁב מְסֻפָּר עַל אֲחֵי יוֹסֵף, הָאַחִים שֶׁקִּנְּאוּ בְּיוֹסֵף עַל חֲלוֹמוֹתָיו וְזָרְקוּ אוֹתוֹ לַבּוֹר. הֲיִתָּכֵן?… עַד כְּדֵי כָּךְ?!…

בפרשת השבוע וישב מסופר על חלומות יוסף. שני החלומות נותנים לנו הוראות בעבודת ה'.

בפרשת וישלח מסופר על דינה שיצאה לראות בבנות הארץ. אותה "יציאה" של דינה, וגם של לאה אמה, היתה יציאה טובה וחיובית. תנועה של פריצה החוצה לדאוג גם לאחרות.

בְּבֵית לָבָן הִרְגִּישׁ יַעֲקֹב עַצְמוֹ זָר, וּבִזְכוּת זֶה הִצְלִיחַ לִשְׁמֹר תּוֹרָה וּלְקַיֵּם מִצְווֹת. הֲכֵיצַד?

במאמר הרבי לפרשת וישלח "קטנתי מכל החסדים" מסביר הרבי, על פי אגרת הקדש ב' של אדמו"ר הזקן שכל החסדים שה' עושה עמנו אינם צריכים לפעול גאוה אלא ענוה – קטנתי".

תשעה בחורים נסעו ברכבת בדרכם לישיבה של חב"ד במינסק. והנה לפתע הוציא הקב"ה רוח מאוצרותיו, והתחיל לרדת שלג כבד. פתיתי השלג נערמו על פסי הרכבת והנהג נאלץ לעצור…

אחרי זמן לא רב הועמדה חופה תחת כיפת השמים על אדמת ירושלים וסביבה נשמע "קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה…."

היה זה יום שישי חורפי בחודש שבט. רבקה, נערה בת 19 מקראון הייטס, היתה בדרכה מברוקלין למנהטן. אמה ביקשה ממנה לסדר ענין דחוף בעיר. ומזה השתלשלו ניסים של ממש.

בפרק ד' בשער היחוד והאמונה מסביר אדמו"ר הזקן כי שם "אלוקים" מגן לשם "הוי'", ככתוב: כי שמש ומגן ה' אלוקים (תהילים פד יב). כשם שלבורא יש כח להאיר עד אין סוף, כך יש לו כח להסתיר עד אין תכלית.

הבורא הוא מקור החיות האלוקית, והנברא רק הארה ממנו שנמצאת במקורו, אז איך יתכן שהנברא, הבטל במציאות באמת למקורו, רואה את עצמו ל"יש" ול"מציאות"?