תפילה

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אוֹהֵב אוֹתָנוּ כָּל כָּךְ וּמְחַכֶּה לַתְּפִלּוֹת שֶׁלָּנוּ, אֲנַחְנוּ רַק צְרִיכִים לְדַבֵּר אִתּוֹ כְּדֵי שֶׁיַּעֲזֹר לָנוּ!

אמר הקב"ה, הוו זהירים בתפילה, שאין לך מידה יפה ממנה, והיא גדולה מכל הקרבנות, ואפילו אין אדם כדאי לענות לו, כיון שמתפלל ומרבה בתחנונים, חסד אני עושה עמו ועונה לו, שכל דרכי חסד! (תנחומא וירא א). 

אברהם פריד שר את שיר התפילה "ריבון העולמים"… שיר מרטיט ומלא רגש ואמונה שרק ה' יכול לעזור ולהושיע ואין עוד מלבדו.

איך נחנך לעלייה מתמדת? מאמר על חינוך חסידי לכבוד כ' מנחם־אב – יום ההילולא של ר' לוי יצחק.

הרבי מסביר את דברי רבי שמעון באבות פרק ב, על הזהירות בקריאת שמע ובתפילה ועל הקשר ביניהם לבין הציווי "ואל תהי רשע בפני עצמך", שעניינו לחזק את האמונה בכח התשובה.

איזוהי עבודה שבלב – זו תפילה. לפניכם רשימת מושגים הקשורים בתפילות ובבית הכנסת עם הגדרותיהם.

שבח לה׳ הנאמר בתפלת ״שמונה עשרה״ בברכת ״אתה גיבור״: בחורף – משיב הרוח ומוריד הגשם, ובקיץ – מוריד הטל.

ברכת המינים — ברכה נוספת על 18 הברכות המקוריות של תפלת שמונה עשרה, אשר נתקנה ונוספה ביבנה, לאחר חורבן הבית השני.

שמונה עשרה (תפלת העמידה) – עיקרה של כל אחת מן התפלות, הנאמרת בעמידה ובלחש, ובה היו במקור: 18 ברכות בימות החול, 7 ברכות בימי שבת וחג.

קריאת שמע — אמירת 3 פרשיות מהתורה: א. ״שמע ישראל… ברוך שם… ואהבת… ובשעריך״. ב.״והיה אם שמוע…על הארץ״.ג. פרשת ציצית: ״וידבר… אני ה׳ אלקיכם אמת״.

פסוקי דזמרה — חלק מתפלת שחרית, הכולל פרקי שבח וזימרה לקדוש ברוך הוא.

ברכות השחר – ברכות שאומרים לאחר נטילת ידים בבוקר.

ותיקין — תפילה לפנות בוקר, באופן שקוראים קריאת שמע קודם זריחת השמש, ומיד עם הזריחה ״הנץ החמה״ מתחילים תפלת שמונה עשרה.

שחרית מנחה וערבית הן שלוש התפילות שמתפללים בשלושה זמנים ביום – בבוקר, אחר הצהרים ובלילה.

מודה אני — תפלה קצרה הנאמרת עם היקיצה בבוקר.

עוזיה צדוק שר אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה קבל רינת עמך שגבנו טהרנו נורא…

עבודת התפילה היא עבודה שבלב, וכמו שכתוב: "ולעבדו בכל לבבכם" ואמרו חז"ל: איזו היא עבודה שהיא בלב זו תפילה.

מאחורי כל שיר טוב מסתתר סיפור (גלגולו של השיר). דוד פרידמן הואיל לפרסם את הסיפור העומד מאחורי השיר, בו הוא שוזר את סיפור הצלתו מהשואה.

השיר "הבט משמים וראה" זהו שיר תפילה ששר אחד היהודים שהיה במחנה ריכוז ליד מיידנק בפולין בשנת 1946.

בזכות שמיעת 'כתר' מרבי לוי-יצחק מברדיטשוב בימים הנוראים, היו נשים עקרות נפקדות וזוכות לתשועה.

"לנו" – סיים אדמו"ר הריי"צ – נוגע רק מלכות שמים בלי הגבלות…"

ואכן, לאחר האירועים הקשים באותה שנה, הבינו הכול כי כבר בראש השנה, בעת כתיבת הדין בזמן תקיעת שופר, חש הרבי בענני קטרוג התלויים ממעל, והוא התחנן על נפשו ועל נפש חסידיו…

"הוא מקורב מאוד לרבי, וכשהרבי בוכה, בוכה גם הוא…"

"זלמניו, כשהוא אומר 'וידע כל פעול כי אתה פעלתו', הוא איננו זז מהסטנדר שלידו הוא מתפלל, עד שהסטנדר אכן ירגיש 'כי אתה פעלתו'…"

השיב הרבי: אני התפללתי עם הסטנדר; התבוננתי בכך שהתהוות הגשמיות היא ממהותו ועצמותו יתברך.

"שונה היה המצב כאן; הפעם מצאו את ההזדמנות לפרוק מעליהם את אשר העיק על לבם כל הימים. היו אלה תפילות מעומקא דליבא שבקעו מתוך לבבות שבורים, וזרמי דמעות פרצו מעיניהם בעת שפכם צקון לחשם אל צורם וקונם.

אם תפילה נקראת 'סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה", סולם המרים את המתפלל משפלותו הארצית לרום השמים, הרי בליל ראש השנה זה, הייתה תפילת הערבית של החתן עם אמירת התהלים של החותן – סולם כפול. כשני עובדים שצריכים לבצע עבודה בתקרה הגבוהה, עולים בסולם הכפול, בעליה שליבה אחר שליבה, בשמרם על המעמד המאוזן למנוע נפילה עלולה, עלו שני אלה, באופן הרמוני, בעבודת התפילה שלהם.

בתום סעודת יום טוב, החל מצפונו של השמש נוקפו – איך השאיר יהודי תלמיד חכם לבדו בבית הכנסת. הוא הכיר את הרבי כיהודי נכבד, וחש שלא בנוח. הוא שב אפוא לבית הכנסת ולתדהמתו ראה את הגוי עומד בחדר הכניסה ובוכה בכי רב.

מה עושים בבית חב"ד בשדרות בין נפילת טיל למשנהו? הם שרים שירי תפילה ומביעים בטחונם בה' – למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני…

אליקם בוטה מבטא בשיר התפילה: רק אתה, את הגעגועים לה' ואת הרצון הגדול לחזור בתשובה.

הָרוֹעֶה סִיֵּם סִפּוּרוֹ. הַחֲסִידִים שָׁבוּ לְרַבָּם, וְהִנֵּה הוּא מְקַבֵּל פְּנֵיהֶם בְּחִיּוּךְ, וְאוֹמֵר לָהֶם: רְאִיתֶם אֶת תְּפִלַּת הָרוֹעֶה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל. יוֹדֵעַ הוּא רַק אֶת תְּנוּעוֹת הַתְּפִלָּה, וְכֻלְּכֶם תְּמֵהִים וְשׁוֹאֲלִים, מֶה עֵרֶךְ בִּתְנוּעוֹת הַתְּפִלָּה ,כַּאֲשֶׁר אֵין אוֹמְרִים אֶת אוֹתִיּוֹת הַתְּפִלָּה? אוּלָם הַאִם אַתֶּם מַכִּירִים מִישֶׁהוּ שֶׁבֶּאֱמֶת יוֹדֵעַ לְהִתְפַּלֵּל?!

היחידה שבנפש קשורה עם יחידו של עולם – "יחידה ליחדך". ניצוץ קטן בחינת אלוקות התלבש בניצוץ נברא הנקרא "יחידה". על כן גילוי היחידה שבנפש הוא גילוי אלוקות והתאחדות עמו, כי עצם הנפש קשור ומאוחד בתכלית עם עצמות ה' ית' לעולם. וכמו עצמות ה', גם עצם הנפש בלתי משתנה ואינו נתפס, אך הוא הנותן לאדם את הכח ואת התוקף עד למסירות נפש.

כל מי שהוא מתפלל בירושלים כאילו מתפלל לפני כסא הכבוד, ששער השמים הוא שם ופתח פתוח לשמוע תפלה, שנאמר, וזה שער השמים (מדרש תהילים לתהילים צא).

עובדיה חממה ואיציק אשל עם רביעיית "שמים וארץ" שרים את השיר "אנא בכח" מתוך התפילה בביצוע מדוייק ומרגש.

שכרם של תלמידי חכמים המרבים שלום בעולם מובטח. ואין הכוונה רק לשכר בגן עדן שהוא בבחינת נחת רוח של נברא, שלא בערך לנחת רוח של הבורא מעבודתנו ומעשינו, כי מאחר שהקב"ה נאמן לשלם שכר בשופי, הוא ימשיך לצדיקים שעשו לו נחת רוח גם דרגת נחת רוח של בורא, נחת רוח בדרגת התענוג העצמי של עצמות ה' ית', שאין בו שום גדר כלל. אך מהו התנאי שיוכלו לקבל דרגת נחת רוח כזו שאינה בערכם כלל?…

אליעזר עבד אברהם שליח של יצחק מתפלל על מציאת השידוך ליצחק. וכשהוא מגיע למקום שליחותו, הוא מתפלל שה' יעשה חסד עם אברהם ויזמן לפניו את הנערה המתאימה ליצחק… "ויהי הוא טרם כילה לדבר והנה רבקה יוצאת"…

משה רבינו, צדיק יסוד עולם, עומד בתפילה בתחנונים לפני ה' להיכנס לארץ, ואינו תולה בקשתו בזכות מעשיו הטובים, אלא מבקש מתנת חינם, ואם משה רבינו נוהג כך, ראוי לכל אדם להתפלל בלשון תחנונים ולבקש מתנת חינם.

סִפּוּר זֶה צָרִיךְ לְלַמֵּד אוֹתָנוּ מַהוּ כֹּחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה. מְרַגֵּשׁ לִרְאוֹת נִבְרָא הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אֱלֹקָיו כְּבֵן לִפְנֵי אָבִיו, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעָג עוּגָה וְכִבְיָכוֹל מְאַיֵּם שֶׁלֹּא יֵצֵא מִמְּקוֹמוֹ עַד שֶׁבַּקָּשָׁתוֹ תִּתְמַלֵּא. וּמַה הוּא מְבַקֵּשׁ דּוֹרֵשׁ וְתוֹבֵעַ? לֹא בַּקָּשָׁה פְּשׁוּטָה וְגַם לֹא אִישִׁית אֶלָּא שְׁלִיטָה מֻחְלֶטֶת בְּאֵיתָנֵי הַטֶּבַע וְסִדְרֵי בְּרֵאשִׁית. שְׁלִיטָה בְּאַחַד הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁיֵּשׁ רַק לקב"ה, דֻּגְמַת לֵדָה וּתְחִיַּת הַמֵּתִים – זֶהוּ סִפּוּרוֹ שֶׁל חוֹנִי הַמְעַגֵּל.

אברהם פריד שר את השיר: רק תפילה אשא, הוי א-לי, א-לי, שהשמש תעבור עלי, ותראה לי שוב את משעולי…

שירו של שלום שבזי: שמע הא-ל ענני בתפילה, בעת אקרא בשיר דוד תהילה, לפניך אני נחשב כאין, יתוש קטן קדמני תחילה, מאוד חרד לבבי גם וחלה, בגלותי אני אומה שפלה.

מידד טסה בשיר: "אבי ומלכי" שפזמונו: אתה אבי ומלכי מצמיח ישועות, צור משגבי אדון הנפלאות, רק אותך אבקש ולא אתייאש, אלפי תודות לך אדון הנשמות.

בפיוט: "לך אלי תשוקתי" שחיברו ר' אברהם אבן עזרא בספרד במאה ה-12 פותחים יהודי תימן ורוב אחינו הספרדים את תפילת ערב יום הכיפורים. הפיוט מעורר את נפש האדם לכמיהה וערגה אל ה', ובו ממתיק ר' אברהם אבן עזרא סוד עם הקב"ה מתוך תחושת ביטול. הוא מודה לה' על כל מה שנתן לו. הוא יודע שה' הוא חיי החיים וכל מה שיש לו כולל חייו הוא מתנה שקיבל מאת ה' ברוב חסדיו.

נאור כרמי וחיליק פרנק שרים את השיר "א-ל אדון" הלקוח מתפילת שחרית של שבת.

שלושה נגנים מקצועיים יוצרים ביחד חגיגה (חפלה) של ניגונים חסידיים ומשרים אוירה של שמחה והתפעלות. מתאים לכל אירוע ובמיוחד להתוועדויות.

חוני המעגל ברוב צדקותו היה במעמד ומצב מיוחד אצל הקב"ה, אולם סיפור זה צריך ללמד גם אותנו מהו כוחה של תפילה. פשוט מרגש לראות נברא המתחטא לפני אלוקיו כבן לפני אביו, ולא עוד אלא שעג עוגה וכביכול מאיים שלא יצא ממקומו עד שבקשתו תתמלא. ומה הוא מבקש דורש ותובע? לא בקשה פשוטה וגם לא אישית אלא שליטה מוחלטת באיתני הטבע וסדרי בראשית.

הרבי הרש"ב מלמד את ה"תמימים" (תלמידי הישיבה) על מהותה של חסידות, המורה לאדם איך להיות ירא שמים אמיתי העובד את ה' באהבה וביראה ובהתלהבות והתפעלות, כשיש לו קשר אמיץ וחזק עם נותן התורה, והוא מתנהג במידות טובות. וכהקדמה הוא מספר על חויה שהיתה לו בגיל חמש כשאביו הרבי המהר"ש הכניס אותו אל סבו הצמח צדק, ועל אחד הדברים ששמע מסבו.

אב ובן נפגשים. ומה מבקש האב מבנו? ישמעאל בני, ברכני!… הבן שהגיע בעבודת ה' שלו לעבודה הפנימית ביותר "לפני ולפנים", ומתאחד עם אביו ומתכלל בו בתכלית ההתאחדות. איזו ברכה הוא אומר? אותה תפילה שאביו שבשמים הכוסף למעשה ידיו מתפלל ובדיוק באותו הנוסח. כי באהבתו לעמו אבינו שבשמים רוצה לנהוג עמנו במידת הרחמים ולפנים משורת הדין.

אם יהודי מוכן למסור נפשו כדי שלא להיפרד מה' אחד, על אחת כמה וכמה שיהיה מוכן להשתדל לשבור תאוותיו, שמביאות אותו לידי עבירה. שהרי הרבה יותר קל לשבור תאוות מאשר למסור את הנפש. וכשיחדיר למודעותו והכרתו שעל ידי עבירה אפילו קלה הוא נפרד מה' אחד בשעת העבירה, כמו בעבודה זרה ממש – אזי יזהר מאד לקיים תורה ומצוות, כי על ידי כך הוא נדבק בה'.

לא די לבינוני להיות שפל רוח בפני קל שבקלים, אלא שצריך להרגיש עצמו גרוע מקל שבקלים. משום שברמתו ובנסיבות שבהן הוא נתון, הוא עושה עבודה גרועה מקל שבקלים. כי מלחמת היצר של קל שבקלים קשה הרבה יותר משל הבינוני, וכמו נסיון קשה לוותר על כל מה שיש לו ואפילו כמו לוותר על חייו. לכן הבינוני צריך לבחון ולשקול את עצמו. הוא צריך לבחון את עבודת ה' שלו בכמותה ולשקול אותה באיכותה, לפי מקומו – מקום הגוף והנפש הבהמית. ולפי מדרגתו – מקום הנפש האלוקית.

תפילה של ציבור יהודי נענית ובמיוחד שלוש עשרה מידות הרחמים. בסרטון זה נשמעת תפילת שלוש עשרה מידות בנוסח יהודי תימן. אי אפשר שלא להתרגש משמיעה של תפילה זו הנאמרת מעומקא דליבא.