תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
חתונה
מנדי ג'רופי בשיר: לא טוב היות האדם לבדו… ואתם רוקדים ומשמחים חתן כלה, ואתם זוכים בחמישה קולות, קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה.
_52.jpg)
כיצד מרקדין לפני הכלה? רבי יהודה בר אילעאי היה נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה ואומר: כלה נאה וחסודה. רב שמואל בר רב יצחק היה רוקד עם שלשה בדי הדס, זורק ותופס אחד אחרי השני.
כיצד מרקדין לפני החתן? שמחה של חתונה היא שמחה גדולה לא רק לחתן והכלה ומשפחותיהם, אלא לכל עם ישראל כי זה מקרב את הגאולה.
הניגון של אדמו"ר הזקן בעל התניא והשולחן ערוך "ארבע בבות" התקבל בקהילות ישראל, וכאן בחתונה הגדולה בחצר מחנובקא בעלז שרים ומנגנים אותו.
בחתונת חסידי בעלזא מכנובקא שהתקיימה בז' אדר ה'תשע"ב שרים ומנגנים ניגוני חב"ד. חסידות חב"ד מתפשטת בעולם גם דרך ניגוניה.
התקופה בה מצאו בני הזוג כל אחד את חלק הנשמה שלו, ועומדים הם לפני חתונה – הרגעים הנשגבים של חופה וקידושין – היא תקופה יקרה מאוד, כיון שההכנה אז משפיעה על כל משך ימי החיים.
בריקוד המארש בחתונת הבת של הרבי מבאבוב, שהוא מרשים ביותר, רואים השתתפות של אלפי חסידים.
אריאל ושרה ביגל שהתחתנו בי"ד כסלו תשע"ו עדיין ממשיכים לרתק את עם ישראל בהתנהגותם האצילית ובגבורתם. והנה ראיון עם הזוג, שלמעלה מעשרת אלפים איש, שאין הם מכירים הגיעו לחתונתם.
החתונה של שרה תחיה ואריאל ליטמן שכל עם ישראל חוגג, חתונה שנדחתה לי"ד כסלו יום חתונת הרבי, מוכיחה לעולם כולו שעם ישראל חי. מזל טוב לזוג היקר. אין ספק אנו נגאלים מיד ממש.
ניגוני חבד מתפשטים לכל הזרמים. ניגון הצמח צדק מגיע גם למצוה טאנץ של תולדות אהרן.
המנהגים של החסידים בענייני הריון לידה ברית פדיון הבן ותספורת כולל טיפים וסגולות לזרע חייא בר קיימא, ללידת בן זכר להריון קל ולידה קלה וכו'.
טיפים לחיי נישואין מאושרים ולשלום בית, אותם ניתן ללמוד מנגלה דתורה ובכפי שהם מבוארים בקבלה ובחסידות. מנהגים אותם הנהיגו החסידים בחיי הנישואין שלהם.
החתונה היא המעבר מחיי רווקות לחיי נישואין שנעשה על ידי חופה וקידושין, ולזה נלוים מנהגים רבים בחלקם בהשתתפות המשפחה והחברים הנותנים תמיכה ברכה ועידוד לזוג הבא בברית הנישואין.
מנהגים מהשידוך עד ערב החתונה כוללים איך למצוא שידוך, השתתפות ההורים בשידוך, חגיגת השידוך, קביעת זמן החתונה, ההזמנה לחתונה, השבוע שלפני החתונה ושבת כלה.
כשם שקיימת מצוות הכנסת אורחים בגשמיות – בנתינת מזון גשמי בשביל הגוף, כך קיימת גם מצוות הכנסת אורחים רוחנית – בנתינת מזון רוחני עבור הנשמה, והמזון הוא התורה והמצוות, שהרי התורה נקראת "לחם" ו"מים".
מצוות הכנסת אורחים וגמילות חסדים היא לא רק לעניים אלא גם לעשירים, שכן המצווה, בעיקרה, אינה להאכיל את האורח, אלא לקבלו בסבר פנים יפות. שהרי גם ביחס לעשיר שאינו זקוק למזונו של המארח, קיימת מצוות הכנסת אורחים, כי המצווה אחידה לכל הבריות, את כולם צריך לקבל במאור פנים ובהרגשה נעימה.
חובה וזכות גדולה היא לקיים את מצוות התורה והחכמים, להרבות במצוות פרו ורבו, ואין לעשות שום חשבונות ותכנוני משפחה.
בימי חיי האמהות היו מאורעות חשובים רבים, ורוב רובם לא נכתבו בתורה, היות שאין בהם ענין ללימוד ומוסר השכל לדורות הבאים. אבל בנוגע ללידת ילדים מספרת התורה באריכות על כל אחת מהאמהות, על הדרישה והבקשה שלהן ללדת ילדים, וזאת, כדי ללמדנו על הרצון העמוק הקיים בכל אשה יהודיה: לראות פרי בטן, ללדת בנים ובנות.
"פרו ורבו" הוא הציווי הראשון שהצטווה האדם מיד לאחר בריאתו, שנאמר בפרשת בראשית: "ויברך אותם אלוקים ויאמר להם אלוקים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה גו'".
זמן הגלות מכונה ומתואר כ"גירושין". בזמן מתן תורה וחיי עם ישראל בארץ הקודש היתה קירבה בין היהודי להקב"ה, ותקופה זו נקראת תקופת ה"קידושין", שבין ישראל והקב"ה. והגלות, של עם ישראל מארצו: "מפני חטאינו גלינו מארצנו", הוא ה"גירושין", הפירוד, כביכול, בין הקב"ה לישראל.
שבירת הבית היהודי, הפירוד בין איש לאשתו, הינו אחד הדברים הקשים והמצערים ביותר, ועד שאמרו חז"ל שגם הקב׳׳ה מצטער על זה: "כל המגרש אשתו כו' אפילו מזבח מוריד עליו דמעות". יתירה מזו, חז"ל מצווים אותנו לעשות, ככל האפשר, שלום בית בין איש לאשתו, ואמרו חז"ל המביא שלום בין איש לאשתו שכרו גדול בעולם הזה ובעולם הבא: "אדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא".
הטהרה מהטומאה בטבילה במי מקוה, ככתוב : "ורחץ בשרו במים חיים – וטהר" היא דבר על־שכלי הנשגב מבינת בני האדם, וכדברי הרמב"ם: "הטומאות והטהרות גזירת הכתוב הן, ואינן מדברים שדעתו של אדם מכרעתו, והרי הן בכלל החוקים כו'".
קיימות שתי בחינות ב"רע" : כזה שאמרה התורה שהוא "אסור", וכזה שאמרה התורה שהוא "טמא". מה בין דבר אסור לדבר טמא?
ההשקפה היהודית שוללת נזירות והתרחקות בין הבעל לאשתו, אולם היא דורשת שמירה קפדנית על הלכות נידה. על המהות הפנימית שבטומאת "דם הנידה" על פי תורת הקבלה והחסידות בפרק שלפניכם.
אשה פטורה מקיום מצוות־עשה הקיימות בזמנים מסויימים בשנה. כמו מצוות ישיבה בסוכה, שהיא רק בימים מיוחדים בשנה – ט"ו בתשרי [אבל במצוות־עשה הקיימות תמיד ולא רק בזמנים מסויימים, כמו מצוות "אהבת הקב"ה" היא חייבת.
אמרו חכמינו ז"ל בתלמוד: "תנו רבנן: האוהב את אשתו כגופו, והמכבדה יותר מגופו, והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה כו', עליו הכתוב אומר וידעת כי שלום אהלך". וגם את האשה ציוו חכמים לכבד את בעלה ביותר.
ספר זה עוסק באירוסים וחתונה, בחיי נישואין על טהרת הקודש. על זוגיות נאותה ועל שלום בית, על כבוד ואהבה בין איש לאשתו, תוך הדגשה על היופי שבחיי נישואין על פי תורה.
גדול הוא ערכו של השלום, עד שהוא הבסיס לכל הברכות שבעולם' ולא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום. שנאמר; "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום".
יוסף הצדיק הוא היהודי הראשון שמסופר עליו שאירס אשה לפני הנישואין. במה זכה יוסף מה שלא זכו האבות?
בימינו "אירוסין" ו"נישואין" מתבצעים יחד ובזה אחר זה בחתונה, שלא כבדורות הקדומים בהם האירוסין היו נעשים מספר חדשים, ולעיתים אף שנה שלימה לפני הנישואין.
במדרשים ממשילים את הקשר שבין עם ישראל להקב"ה לקשר שבין בעל לאשה: כשם שבין הבעל והאשה יש אחדות אמיתית – "ודבק באשתו והיו לבשר אחד". כך גם בין עם ישראל להקב"ה יש דביקות אמיתית מושלמת.
חתונה בין איש לאשה, נבנית בשני שלבים, בשלב הראשון ״אירוסין״ מלשון ״איסור״, שאז האשה נעשית אשת איש לבעלה, ונאסרת להינשא על כל העולם.
איש ואשה למרות שהם בעלי תכונות נפש שונות ואולי אף הפוכות ומנוגדות. בכל זאת הם מצווים לבנות בית אחד, וליצור ביניהם "אהבה ואחווה, שלום ורעות", כמובא ומבואר לעיל בארוכה.
בחתונה מתחייב הבעל לתת לאשתו שלושה דברים: "שארה, כסותה ועונתה", מזון, בגדים וחיי אישות.
מנהג ישראל לתת דורונות מתנות לחתן ולכלה כדי לשמחם. בחסידות מבואר שיש לנתינת מתנות תוכן ומשמעות עמוקה ביותר.
מצווה גדולה לרקד לפני החתן והכלה ולשמחם , כדברי המשנה : "מרקדין לפני הכלה כו'" "אמרו עליו על רבי יהודה בר' אילעאי שהיה מרקד לפני הכלה".
בברכת "אשר ברא" יש עשר לשונות שמחה – שלימות השמחה – אשר ברא ששון ושמחה, חתן וכלה, גילה רינה דיצה וחדוה, אהבה ואחוה שלום ורעות.
.jpg)
השמחה היא יסוד מרכזי בנישואין, ומצווה חשובה וגדולה היא להרבות בשמחה בנישואין, כי שמחה שבאה מעצם הנפש פורצת את כל הגדרים.
ברכת "שוש תשיש" הינה אודות הגאולה האמיתית והשלמה, בביאת משיח צדקנו, שאז ירושלים תשיש ״בקיבוץ בניה לתוכה״ – קיבוץ גלויות, של כל בני ישראל, לירושלים עיר הקודש.
_0.jpg)
הברכה הראשונה משבע ברכות – "יוצר האדם", מדברת על יצירת אדם הראשון, והברכה השניה – "והתקין לו ממנו בנין עדי עד", מדברת על יצירת חוה. הקשר של הברכה השניה לתתונה ברור, אולם מהו הקשר של הברכה הראשונה, המדברת על יצירת האדם, לחתונה?
מדוע בחתונה מברכים ״שהכל ברא לכבודו", מהו הקשר המיוחד של ״כבוד״ הקב״ה לחתונה, כלומר: מדוע בכל שאר המאורעות בחיי האדם אין מזכירים שהם ״לכבודו״ של הקב״ה, ורק בחתונה מזכירים ״שהכל ברא לכבודו״?
חז"ל תיקנו שבחופה (וב"שבעת ימי המשתה") יברכו את החתן והכלה ב"ברכת חתנים", אלה הם "שבע הברכות" שבהם מברכים את בני הזוג שיבנו את חייהם במנוחה ובשמחה, בשלום ובשלוה, ושה"אחוה" שביניהם תהיה מושלמת בכל הרבדים: הן הגשמי והן הרוחני.
״עדי קיום״ הם חלק מהמעשה, הם מקיימים את הדבר, בלעדיהם אין שום תוקף למעשה. גם כאשר אין מחלוקת בין הצדדים, וכולם מודים בסיפור המעשה, ואנו בטוחים באמיתות הדבר, אין למעשה שום תוקף הלכתי אם הוא נעשה שלא בפני עדים, כי העדים הם הנותנים תוקף וקיום לדבר.
בעת נתינת הטבעת אומר הבעל לאשה: ״הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל״. ואילו האשה שותקת ואינה עונה מאומה לדברי בעלה. הדברים מעוררים תמיהה – מדוע שהאשה לא תענה ותאמר בפירוש אני מקבלת את הקידושין ואני מסכימה להתחתן?
המנהג לקדש ב״טבעת״, הינו מנהג עתיק יומין, והרמ״א כותב על כך בשולחן ערוך: ״נוהגין לקדש בטבעת, ויש להם טעם בתיקוני הזהר״. מה הטעם?
יש הנוהגים שתחת החופה, לפני הקידושין, הכלה והשושבינין, סובבים ומקיפים את החתן שבע פעמים. מהי משמעות הדבר על פי תורת הקבלה והחסידות?
בכמה קהילות קדושות בישראל נוהגים, שהחתן והכלה אינם הולכים לבדם לחופה, אלא שני אנשים, אחד מימין החתן ואחד משמאלו, ושתי נשותיהן, אחת מימין הכלה ואחת משמאלה, מכניסים את החתן והכלה לחופה, והם הנקראים: שושבינים. מה הרעיון המסתתר מאחורי זה?
החופה צריכה להתקיים, לפחות, בפני מנין – עשרה אנשים – כמו כל דבר שבקדושה הנעשה בפני עשרה יהודים – צבור, שהם נקראים – ׳׳עדה קדושה".
עת החופה היא עת סגולה לחתן ולכלה, ולכן עליהם ליחד את מחשבתם בזמן זה למחשבות של קדושה וטהרה ביראת שמים.
הרמ״א כותב שיש להעמיד את החופה מחוץ לבית, תחת כיפת השמים. טעם הדבר – לסימן לשפע ברכה והצלחה: תחת הכוכבים – ״שיהא זרעם ככוכבי השמים״, ותחת השמים – שהם מקור לברכה ולהצלחה.
זמן החופה הוא שעת רצון וזמן סגולה למעלה, לכן גם לצורת החופה יש משמעות מיוחדת שהיא המשכת המקיפים העליונים שעל ידם מתחברים החתן והכלה.
המשנה בתחילת מסכת קידושין אומרת: ״בשלושה דרכים האשה נקנית בכסף בשטר ובביאה״. מהי המשמעות הרוחנית והפנימית של הלכה זו?
_2.jpg)
מדוע מתענים החתן והכלה ביום חתונתם הרי זהו יום שמחתם והצום עשוי להחליש אותם?
ברור ופשוט לכל שההכנה הטובה ביותר לכל הדברים זה ההתקשרות עם התורה הקדושה. ועל־אחת־כמה־וכמה כשמדובר אודות פעולה הכי כללית – בנין בית בישראל, בנין עדי עד, בוודאי שבהקדמה לזה צריך להתקשר עם התורה.
מדוע אסור לחתן לצאת יחידי לרחוב בכל שבעת ימי המשתה, בשבוע שלאחר החתונה. ויש הנוהגים שגם בשבוע שלפני החתונה לא יצאו החתן או הכלה לרחוב לבדם, אלא עם ליווי של אדם נוסף. יתירה מזאת : בשבוע שלפני החתונה החתן והכלה לא יהיו לבד גם בהיותם בבית, ולא רק בעת הליכתם ברחוב?
לא אחת נשאלת השאלה: איך יודעים לבחור את השידוך המתאים? איך יודעים שזהו זה? איך יודעים שאין זו טעות? וכו'.
לכאורה, צריך להבין מדוע על אדם לחשוש שמא יקדימנו אחר ברחמים? הרי זיווגו כבר נקבע משמים, וחצי נשמתו נמצאת בגוף אשה פלונית, ואין מישהו אחר יכול לשאתה, שהלא היא אינה חצי הנשמה שלו, ואיך יכול להיות ש״יקדימנו אחר״?
מאחר שהבעל והאשה הם בחזקת ״עצם מעצמי״ שמשמעותו נשמה אחת – ״על כן יעזוב את איש אביו ואמו גר ודבק באשתו והיו לבשר אחד״. למרות שהאיש והאשה אינם מציאות גופנית גשמית אחת. בכל זאת במישור הרוחני הקשר ביניהם זהה לקשר שהיה בין אדם וחוה שהיו בעלי נשמה אחת. לכן עליהם להתחתן ולדבוק זה בזו.
הכוח של בני הזוג להיות ״אחד״ נובע מה״חוזה״ עצמו, מה״חופה״ עצמה, כלומר: לא רק שהאיחוד ביניהם נוצר בעת החופה, אלא הוא נוצר על־ידי החופה, במעשה החופה טמון כוח ואנרגיה שהוא המבצע את האיחוד ביניהם, והופכם לבני־זוג.
היהדות מייחסת חשיבות מיוחדת ויוצאת־דופן לבית היהודי ולחיי הנישואין של האיש והאשה. וחכמינו ז״ל, בתלמוד. במפרשיו ובמדרשים, האריכו בתיאורים נפלאים ונשגבים בנושאים המייחדים את הבית היהודי.
בנוסח ברכת האירוסין נאמר "מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין", כלומר שהקב"ה הוא ה"בעל", ועם ישראל נקראים "אשה", והקב"ה קידש את עם ישראל.
דרוש חתונה מכ"ק אדמו"ר הריי"ץ כסלו תרפ"ט – "לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה". והנה השבת נקראת "כלה" ונקראת "מלכה", וכמאמר "שבת מלכתא". דהנה חתן וכלה, הרי החתן נקרא "מלך", כדאיתא בפרקי דרבי־אליעזר (פרק טו) "חתן דומה למלך", והכלה נקראת "מלכה".
מעמד הר סיני הוא החתונה שבין הקדוש ברוך הוא לכנסת ישראל ישראל. חתונה קדושה! אירוע כלל עולמי! ומזה יש ללמוד שכל חתונה בישראל היא ברית לבנין עדי עד בקדושה.
הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו מתפנה, כביכול, מכל עיסוקיו ומתעסק בזיווג פלוני לפלונית. דבר זה נעשה כבר ארבעים יום קודם יצירת הוולד.
חתונה בתולדות אהרן. החסידים יוצאים מגדרם משמחה – שרים ומנגנים, רוקדים ושמחים וחלקם מחופשים.
הציפיה לגאולה צריכה להיות בכל עת. את השיר "עוד יישמע בערי יהודה" יש לשיר לא רק בחתונה אלא תמיד, והעיקר לצפות לגאולה עכשיו, היום!… הלילה!…
השמחה בחתונה כהכנה לשמחת הגאולה – אשרינו מה טוב חלקנו.
הזמר אוריה שיף עם להקת כל ישראל בקליפ חתונה חסידית שר "שמח תשמח רעים אהובים", "אנו רוצים משיח עכשיו" ועוד.
ילדי חב"ד הודו בהצגה שתוכנה, כיצד ניצלה בתו של ר' עקיבא בליל חופתה בזכות הצדקה.
הפתגם היומי
תוכנה של כריתת ברית
אוצר פתגמים
צחוק בצד
אהבת חינם היא חינמית
הגיע הזמן להפוך את שנאת חינם לאהבת חינם. מה הבעיה לאהוב אהבת חינם הרי אין זה עולה כסף. ומי לא אוהב דברים חינמיים. חיוך אינו עולה כסף, הסברת פנים אינה עולה כסף וכו'.
צרור בדיחות
פינת המוסיקה
ניגון דבקות לאדמו"ר הזקן לתפילות שבת
קרא עוד
אור אין סוף ברוך הוא
אם הינך רוצה ללמוד על רגל אחת מהו עניינה של חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)?... מהי עוצמתו של "רבי"?... מהי מעלת 770?... מנין שואבים חסידי חב"ד את הכוחות שלהם לאהבת ישראל ולעבודת ה' במסירות נפש ובשמחה שאין לה אח ורע?... למד קונטרס בית רבינו שבבבל.
