ספר-דברים

השמחה ב”שמחת תורה” נמשכת על כל השנה כולה, שתהיה שנה שמחה בלימוד התורה בלי שום מניעות ועיכובים. לכן נתאוו כל ישראל לימות המשיח, שאז לא יהיה שום מונע ומעכב מלעסוק בתורה ובמצוות כדרוש…

הפסוק: “ישאהו על אברתו”, כוונתו, ישראל קדמו לכל דבר אפילו לתורה, וכדאיתא במדרש: שני דברים קדמו לעולם תורה וישראל, ואיני יודע איזה מהם קדם.

מדת הרחמים מושרשת בפנימיות הכתר, לפיכך נפלה למטה מטה עד הנשר. נשר מלשון נשירה ונפילה, דנפיל מן דרגי׳, עד לעוף טמא שמחוץ למקום הקדושה.

הפסוק בפרשתנו פרשת האזינו: כנשר יעיר קנו, מלמד על בחינת הרחמים שלמעלה מהשתלשלות, כהמשך לכתובים שלפניו, ששם נאמר ימצאהו בארץ מדבר גו׳.

הרבי מסביר שמשמעות הפסוק: כי חלק הוי׳ עמו… היא שישראל הם חלק מן העצם, ובחלק מן העצם נמצא כל העצם, שכאשר אתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו…

בפרשת וילך מעודד משה את בני ישראל העומדים להיכנס לארץ. הוא ממנה את יהשע במקומו, ומביא להם את שירת האזינו לעד שלא יעברו על דברי תורה.

בפרשת וילך מכין משה רבינו את עם ישראל לכניסתם לארץ. הוא ממנה תחתיו את יהושע, הוא מדבר על מצוות הקהל, ומנבא להם שיעברו על דברי תורה וייענשו, ועל כך תהיה שירת האזינו לעד.

פרשת ניצבים היא הפרשה האחרונה שקוראים השנה, ויש בה מסרים חשובים עבורנו. בפרשה זו מתאר משה רבנו לעם ישראל מה דרוש מהם על מנת להיות עם חופשי באמת.

פרשת ניצבים מזהירה את עם ישראל שלא להפר את הברית בינם לבין השם, ועם זאת, היא מורה את דרך התשובה שלא נפלאת היא ולא רחוקה.

פרשת ניצבים מזהירה את עם ישראל מהפרת הברית עם השם, תוך שהיא מסבירה מה יהיו תוצאות הפרת הברית. עם זאת, מורה לישראל את דרך התשובה שעל ידה יוכלו לחזור למעמדם הטוב.

אתם נצבים היום כולכם… ראשיכם שבטיכם… טפכם נשיכם… לעברך בברית… עשר דרגות בבני ישראל, חמש בפסוק הראשון וחמש בפסוק השני, שהם ב׳ דרגות כלליות, זו למטה מזו. למה מפרט גם חמש הדרגות התחתונות?

כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא, לא בשמים היא וגו׳ ולא מעבר לים היא… כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו. מדוע לא נפלאת היא ממך, בשעה שמצד עצמה היא נפלאת ורחוקה?

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן … 1. בְּאֵיזוֹ מִצְוָה הִתְחַיְּבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּבוֹאָם לָאָרֶץ? 2. אֵילוּ פֵּרוֹת מְבִיאִים לַבִּכּוּרִים? 3. בְּתוֹךְ מֶה הָיוּ שָׂמִים אֶת הַפֵּרוֹת?


הקב״ה פונה לכנסת ישראל ואומר: “קומי אורי כי בא אורך” גם בזמן הגלות, ובפרט בימים האחרונים של הגלות, זה אפשרי וומוכרח, הן בנוגע לאור הנשמה (אורך) והן בנוגע לזה שהנשמה מאירה את הגוף (קומי אורי).

במאמר הרבי לפרשת כי תבוא מסביר הרבי, שירידת הנשמה היא באופן של “נותן לך”, שהנשמה גם בהיותה למטה הרי היא מתקשרת למעלה להיות מציאות אחת עם אלקות, עד שעבד מלך מלך.

פרשת כי תבוא, שנושאה העיקר הוא הברית שבין השם לישראל בערבות מואב. עוסקת בנושאים: פרשת הביכורים, ביעור מעשרות ומעמד הברכות והקללות בהר גריזים והר עיבל.

פרשת כי תבוא פותחת בנושא הבאת הביכורים לבית המקדש וגם בביעור המעשר מן הבית בשנה הרביעית לשמיטה ובשנת השמיטה. ועיקר תוכנה בברית שבערבות מואב.

פרשת כי תצא עוסקת בדינים רבים בנושאים אחדים: אשת יפת תואר, משפט הבכורה, בן סורר ומורה, השבת אבדה, שילוח הקן, נשך וריבית, מתנות עניים ועוד.

פרשת כי תצא עוסקת בריבוי נושאים: אשת יפת תואר, דיני ירושה, בן סורר ומורה, איסורי עריות, נדרים, ציצית, מצוות שילוח הקן, מעקה וכלאיים ועוד.

“כי תצא למלחמה על אויביך” – אדם צריך לכבוש את ענייני העולם ולעשותם כלים לאלוקות. והוא צריך הוא לדעת שמלכתחילה הוא במצב של על אויביך, למעלה מאויביך, כי הוא הולך בכח התורה.

“כי תצא למלחמה” נאמר בלשון יחיד. מכיון שמדובר במלחמה של עבודת התפילה, שצריכה להיות באופן של אחדות ישראל ואהבת ישראל. לכן גם אומרים קודם התפילה: הריני מקבל עלי מצות עשה של “ואהבת לרעך כמוך”.

כי האדם עץ השדה – מזונותיו של האדם אינם אלא מן האילן. מסביר הבעל שם טוב: “רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף” – מדוע בני-אדם רעבים וצמאים? משום ש”נפשם בהם תתעטף” – הנפש עטופה ברעב ובצמא לניצוץ האלוקי.

“שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך” – “שעריך” הם כל אברי הגוף: עיניים ואזניים פה ידים ורגליים, שצריך לתת עליהם שופטים ושוטרים. ועל פי ספר יצירה זה כולל גם שבעה שערים בנפש.

פרשת שופטים קשורה לחודש אלול, כי אלול הוא זמן מוגבל לחשבון הנפש במחשבה דיבור ומעשה. חשבון הנפש מתחיל באיברים הקרויים “שעריך”, ומהם נמשך לכל האיברים.

פרשת השבוע שופטים עוסקת בהלכות המכינות את עם ישראל לכניסה לארץ ישראל, למנות שופטים ושוטרים, לתת לכוהנים וללויים כל מחסורם כי אין להם חלק ונחלה, להישמר מחוקות הגויים ועוד.

פרשת שופטים עוסקת במצוות מינוי שופטים ושוטרים, באיסור עבודה זרה, ומצוות הקמת בית הדין הגדול בירושלים, בהלכות מלכים, במתנות כהונה, בסדר עבודת הכוהנים בבית השם, בדיני נביא ואיסור כישוף ועוד.

פרשת ראה עוסקת בנושאים רבים: הברכה והקללה על הר גריזים והר עיבל, חוקים ומשפטים הקשורים בכניסה לארץ, דין נביא שקר, מסית ומדיח ועיר הנידחת, דיני צדקה, דיני מעשר, דיני כשרות, חגיגות שלושת הרגלים ועוד.

פרשת ראה פותחת במילים: “ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה”. לא מובן מדוע נאמר כאן דוקא לשון אנכי, שלא כבכל ציוויי התורה שנאמר בהם שם הוי׳ או שם אלקים (ובפרט בספר דברים).

במאמר הרבי לפרשת ראה, הוא מסביר את הפסוק בהפטרה: “ושמתי כדכד שמשותיך”. ששמשותיך הן שתי בחינות שמש, האחת, “כי שמש ומגן הוי׳ אלקים”, ששם הוי׳ נקרא שמש, והשנית, “שמש צדקה ומרפא בכנפיה”.

בפרשת ראה נאמר: “אחרי הוי׳ אלקיכם תלכו… ובו תדבקון”. והכוונה היא, הפרישו עצמכם מעבודה זרה ודיבקו בהשם. השאלה היא: איך יתכן שתכלית העבודה להידבק בהשם היא על ידי פרישה מעבודה זרה?

בפרשת עקב נאמר על ארץ ישראל: ארץ אשר… תמיד עיני השם אלקיך בה… מרשית השנה ועד אחרית שנה. כי בכל שנה יורד אור חדש עליון יותר שלא היה מאיר מעולם עדיין אור עליון כזה, וזה נמשך בכל ראש השנה, רשית השנה, עד אחרית שנה.

בית הוא כמו עולם שלם והמזוזה שקובעין בפתח הבית שומרת את הבית וכל מי שנמצא בבית. כך שבקביעת המזוזה בפתח הבית מראים שהבית וכל מה שבו וגם בעל הבית הנמצא בו שייך לקב״ה.

מהפסוק בפרשת עקב: ועתה ישראל מה הוי׳ אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה גו׳ לומדים, שחייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר: ועתה ישראל מה השם אלקיך שואל מעמך, אל תקרי מה אלא מאה.

מהפטרת פרשת ואתחנן: “נחמו נחמו עמי” לומדים, שמכיון שלקתה בכפליים: חורבן בית ראשון וחורבן בית שני. לקתה במוחין ובמידות, שזהו ענין פמליא של מעלה ופמליא של מטה. על זה באה הנחמה בכפליים.

לשון ההפטרה לפרשת ואתחנן: נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם, ללמדנו שהנחמה היא בכפליים, לכן נאמר פעמיים נחמו, וכמו שחטאה בכפליים שנאמר: חטא חטאה ירושלים, לכן לקתה בכפליים ונוחמה בכפליים שנאמר נחמו נחמו עמי.

“ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה”, הוא הפסוק החותם את ההפטרה של שבת פרשת דברים. ואמנם על פי רז״ל, “בכל יום יהיו בעיניך כחדשים”, אבל כשאינו כן אזי העצה היעוצה לזה היא, ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה…

הפסוק ציון במשפט תיפדה… נאמר בסוף הפטרת פרשת דברים, שבתחילתה מדובר בענינים בלתי רצויים, כי הפדייה וההשבה אינה רק ביטול העניינים הבלתי רצויים שבתחילת ההפטרה, אלא יתירה מזו, שזהו ענין הפיכת כל העניינים הבלתי רצויים לטובה.

פרשת עקב עוסקת בחזרה על מעשה העגל ושבירת הלוחות, בלוחות השניים, בסיפור הניסים במדבר, באזהרה על שמירת התורה ומצוותיה, בשבח ארץ ישראל אותה באים לרשת, בפרשת קריאת שמע השנייה ועוד.

עֶרֶב כְּנִיסָתָם לָאָרֶץ מַזְכִּיר מֹשֶׁה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַכַּוָּנָה בַּכְּנִיסָה לָאָרֶץ הִיא קִיּוּם מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ. עַם יִשְׂרָאֵל מְצֻוֶּה לְקַיֵּם אֶת “כָּל הַמִּצְוָה”. כְּלוֹמַר, אֶת כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן וּבְכַוָּנַת הַלֵּב, וְכָל מִצְוָה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁאֵין הַמִּצְוָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם גּוֹמְרָהּ.

על המילים בפרשת ואתחנן: “קול גדול ולא יסף” אומר המדרש בשמות רבה, שהיה זה קול שלא הייתה לו בת קול. כלומר, לא היה לו שום הד. על כך נשאלות שתי שאלות (או יותר)…

פרשת ואתחנן עוסקת בבקשת משה להיכנס לארץ, באזהרה על שמירת המצוות, בערי מקלט, בעשרת הדברות, בקריאת שמע ועוד.

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מְסַיֵּם אֶת הַמְּשִׂימוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת בְּחַיָּיו. נִקְמַת מִדְיָן וְכִבּוּשׁ אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג וַחֲלֻקָּתָהּ לִשְׁנַיִם וָחֵצִי הַשְּׁבָטִים: רְאוּבֵן, גָּד וַחֲצִי מְנַשֶּׁה. בְּלֵית בְּרֵרָה הוּא שׁוֹלֵף אֶת שַׁרְבִיטוֹ וּמוֹסְרוֹ לִיהוֹשֻׁעַ וּמְמַנֶּה אוֹתוֹ לְמַנְהִיג הָעָם תַּחְתָּיו…

בפרשת דברים מוכיח משה את עם ישראל ברמזים על פי המקומות בהם חטאו. הוא מתעכב במיוחד בעניין חטא המרגלים. הוא מזכיר להם את מינוי השופטים, את מסעותיהם במדבר ועוד.

וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים – סֵפֶר דְּבָרִים נֶאֱמַר עַל יְדֵי מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁלוֹשִׁים וְשִׁשָּׁה יָמָיו הָאַחֲרוֹנִים מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְעַד לִשְׁבִיעִי בַּאֲדָר – יוֹם פְּטִירַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ.

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. כִּנּוּיוֹ הַנַּעֲלֶה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ ב. הַשֵּׁבֶט שֶׁזָּכָה בַּכִּנּוּי: יְדִיד הַשֵּׁם ג. פֵּרוֹת שֶׁהַלְּבֵנָה מְּבַשֶּׁלֶת אוֹתָם


שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. הַשֵּׁם שׁוֹמֵר עַל עַם יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ עַל _______ _______ ב. “הַשֵּׁם _______ יַנְחֶנּוּ” ג. הַנֶּשֶׁר מְרַחֵף עֲלֵיהֶם


שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. סִיחוֹן וְעוֹג הָיוּ מַלְכֵי הַ_______ ב. אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה יָפֵר עַם יִשְׂרָאֵל אֶת _______ _______ ג. גַּם הֵם מִשְׁתַּתְּפִים בְּמִצְוַת הַקָּהָל


שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. הַגְּשָׁמִים נִקְרָאִים בְּפָרָשָׁתֵנוּ ב. הַשֵּׁם הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם… ג. הַמְּבָרְכִים אֶת הָעָם עָמְדוּ עַל הַר…


שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. אָסוּר לִנְטֹעַ… ב. בְּכַוָּנָה ג. עָרֵי מִקְלָט שׁוֹמְרִים עַל רוֹצֵחַ בִּשְׁגָגָה מִפְּנֵי _______ _______


שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. “רַק בְּכָל _______ נַפְשֵׁךְ תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָּשָׂר” ב. עַם יִשְׂרָאֵל _______ לְהַשֵּׁם ג. עַל אֵיזֶה הַר אָמְרוּ אֶת הַבְּרָכָה?


שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. כַּמָּה זְמַן הִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה עַל עַם יִשְׂרָאֵל? ב. מֹשֶׁה יָרַד מִן הָהָר כְּשֶׁהָהָר _______ _______ ג. וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי…


א. “כִּי הַשֵּׁם אֱלֹקֶיךָ…” ב. בְּמַעֲמַד הַר סִינַי הָהָר הָיָה… ג. הַמְּיֻחָד בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהַשֵּׁם לָקַח אוֹתוֹ…


שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. אַחַד הַנְּחָלִים שֶׁעָבְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ ב. אַחַד הַדְּבָרִים מֵהֶם פָּחֲדוּ הַמְּרַגְּלִים וְהִפְחִידוּ אֶת כָּל הָעָם ג. הָאֵימִים הָיוּ עַם…


פרשת וישב – ללמוד מיוסף כיבוד אב ואם, שהיא מצוה מן התורה ואחת מעשרת הדברות: “כבד את אביך ואת אמך, למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה’ אלקיך נותן לך”.

פרשת וזאת הברכה מספרת שכאשר משה רבינו מת “ויבכו בני ישראל את משה” – רַק הַזְּכָרִים בָּכוּ כַּאֲשֶׁר מֵת מֹשֶׁה, וְאִלּוּ כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן בָּכוּ גַּם זְכָרִים וְגַם נְקֵבוֹת. מדוע?

פרשת וזאת הברכה לילדים – חידון. מה טוב להתעמק בפרשת השבוע ובמיוחד בלימוד רש”י על ידי שאלות וחידונים.


הביטוי בעצם היום הזה המופיע בפרשת האזינו נדיר בתורה ומשמעו: באמצע היום. מדוע מציין הקב”ה את זמן פטירתו המדויק של משה? ועונה: “וכל מי שיש בו כוח למחות – יבוא וימחה”?

הָרַמְבַּ”ן, רַבִּי מֹשֶׁה בֶּן נַחְמָן, לִמֵּד פַּעַם אֶת תַּלְמִידָיו, שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת וְאַף כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם רְמוּזִים בְּפָרָשַׁת הַאֲזִינוּ.

בחודש תשרי קוראים את פרשת האזינו, שעל ידי כך מקבלים את השכר מהקב״ה לקבלת כח המשפיע על ידי שמים וארץ לכל סוגי העבודות, ועל ידי כך כל השנה.

פרשת וילך עוסקת במצוות הקהל בה נאסף כל העם אנשים נשים וטף בחג הסוכות שלאחר שנת השמיטה בבית המקדש והמלך קורא בתורה, כך שהעם נחשף לתורה ומצוותיה.

כַּאֲשֶׁר רֹאשׁ הַשָּׁנָה חָל בְּיוֹם ב אוֹ ג נִפְרָדוֹת “הָאֲחָיוֹת” פָּרָשׁוֹת נִצָּבִים וַיֵּלֶךְ, וְאָז פָּרָשַׁת נִצָּבִים נִקְרֵאת לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּפָרָשַׁת וַיֵּלֶךְ בֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים.

פרשת וילך הפרשה הקצרה ביותר בתורה. כדאי להעמיק וללמוד אותה עם פירוש רש”י. על ידי שאלות וחידות אפשר לחבב את הלימוד גם על הילדים.


אדמו”ר הזקן סלל עבור כולנו שער הכולל, דרך כללית בעבודת ה’ לזירוז הגאולה, בחברו שולחן ערוך להלכות, ואת ספר התניא לפנימיות התורה ובבררו את נוסח התפלה.

פרשת ניצבים לילדים – חידון. מה טוב לשעשע את הילדים בלימוד הפרשה על ידי שאלות וחידונים.


פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ נִצָּבִים פּוֹתַחַת בַּמִּלִּים: אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם… וְאָכֵן, כְּדֵי לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת עָלֵינוּ לְהִתְאַחֵד.

פרשת ניצבים קורין לעולם קודם ראש השנה המרומז במלת “היום”. ועבודת ראש השנה (אתם נצבים היום) היא הכתרת הקב”ה למלך.

פרשתנו פרשת כי תבוא פותחת במצוות הבאת ביכורים, ובגמרא מתעוררת מחלוקת: מתי למעשה הציווי הוא להבאת ביכורים,

הַתּוֹרָה בְּפָרָשָׁתֵנוּ פָּרָשַׁת כִּי תָּבוֹא מְצַוָּה אוֹתָנוּ: “וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו”. הֲלִיכָה בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם הִיא אַחַת מִתַּרְיַ”ג מִצְווֹת הַתּוֹרָה. נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: כֵּיצַד בָּשָׂר וָדָם יָכוֹל לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם?

פרשת כי תבוא לילדים – חידון. מה טוב לרענן את לימוד הפרשה בשאלות וחידונים על פי רש”י.


פרשת כי תבוא כוללת את פרשת התוכחות. על ידי לימוד פנימיות התורה של דברי התוכחה, יתגלה בקרוב ממש הטוב אשר בפנימיות דברי התוכחה, בטוב הנראה והנגלה לעין.

בפרשת כי תצא מופיע האיסור על הלנת שכר ונותנת התורה דוגמא של שכיר יום, שחובה לשלם לו את שכרו עוד באותו היום. מה המשמעות הפנימית למצוה זו?

פָּרָשַׁת כִּי תֵּצֵא דָּנָה בְּמִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה, מִצְוָה הַכּוֹלֶלֶת הַרְבֵּה הֲלָכוֹת הַמְּלַמְּדוֹת אוֹתָנוּ, עַד כַּמָּה רְכוּשׁ הַזּוּלָת וְכָל אֲשֶׁר לוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת נוֹגֵעַ לָנוּ.

פרשת כי תצא לילדים – חידון. אין כמו חידונים ושאלות לחדד את לימוד הפרשה והבנתה, במיוחד כאשר השאלות קשורות בלימוד רש”י.

פרשת כי תצא דנה במצות מעקה ״כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך״. מדוע כתוב ״בית חדש”, הרי ההלכה היא שחייבים במעקה לא רק כאשר בונים בית חדש?

פרשת השבוע עוסקת בדיני נפשות המחייבים שני עדים. כי לנו בעצמנו אין זכות לפגוע בגוף. לא להרעיבו, לא לאמללו ולא למנוע ממנו חיים, כי הגוף הוא פיקדון מה’.

“תָּמִים תִּהְיֶה עִם הַשֵּׁם אֱלֹקֶיךָ” – הַתּוֹרָה דּוֹרֶשֶׁת מֵאִתָּנוּ לִהְיוֹת תְּמִימִים, כְּלוֹמַר, יְשָׁרִים וַאֲמִתִּיִּים. וְגַם לִהְיוֹת תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם וְלֹא לַחְקֹר אַחַר הָעֲתִידוֹת.

פרשת שופטים לילדים – חידון. רצונכם להתעמק בביאורים של רש”י לפרשת השבוע, אין טוב מאשר לחדד את הבנת הפרשה בשאלות וחידונים על תוכן הפרשה וביאורה.


פרשת שופטים מדברת על נביא שקר, המתנבא מה שלא שמע מה’, ואשר ציוה ה’ לנביא אחר ולא לו. המתנבא מה שלא נאמר לו, או שמדבר בשם עבודה זרה. מה דינו?

בפרשתנו, פרשת ראה מתקשרים עניינים חשובים ואקטואליים מהפרשה לחיינו ממש. מכללי שנת שמיטה למדים על חודש אלול והשנה הבאה עלינו לטובה.

פרשת ראה עוסקת בעניין עיר הנידחת, עליה פוסק הרמב”ם, שאם יושבי עיר הנידחת עשו תשובה, מוטב. ויש בזה חידוש גדול – דבר המעורר שאלות רבות.

מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין פָּרָשַׁת רְאֵה לְחֹדֶשׁ אֱלוּל? “אֱלוּל” רָאשֵׁי תֵּבוֹת: “אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי”. בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל הַמֶּלֶךְ בַּשָּׂדֶה בְּאֹפֶן שֶׁל “רְאֵה”, בְּאֹפֶן שֶׁל רְאִיָּה.

פרשת ראה לילדים – לפניכם חידון לילדים שיוכלו להשתעשע בלימוד עמוק של הפרשה עם פירוש רש”י המלא פניני תורה.


כאשר משה רבינו הוריד את הלוחות השניים אמר לו הקב”ה: “פסול לך..” חז”ל מפרשים: “פסולתן – שלך יהא”. איזה ערך גשמי ורוחני היה לפסולת זו?

מפרשת עקב לומדים שאין לפחד משום דבר בעולם אלא רק מהשם שהוא השליט היחידי על העולם, והוא בחר בנו ורומם אותנו על כל העמים.

פרשת עקב לילדים – כדאי לרענן את זכרון התלמידים בפניני רש”י על הפרשה בשאלות וחידונים דוגמת החידון שלפניכם.


פרשת עקב – האם העולם מדבר גדול ונורא? במקום להחשיב את העולם לגדול ונורא, יש להתחזק ביהדות ולזכור “אתה בחרתנו מכל העמים ורוממתנו”.

ה’ הוא האלוקים – לפי הבעל שם טוב, הקב”ה לא סיים לברוא את העולם ועבר לגור בשמיים. הוא מנהל ומקיים את העולם בכל רגע ובכל שניה מכוח הדיבור האלוקי.

בְּמַעֲמַד הַר סִינַי זָכָה עִם יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל הַשֵּׁם, קוֹל שֶׁנִּמְשַׁךְ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם וּמִשָּׁמַיִם וָאָרֶץ, “קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף״ – קוֹל שֶׁלֹּא פָּסַק!

פרשת ואתחנן מתארת את קול ה’ במתן תורה כקול גדול ולא יסף, עד כדי כך שאדם לומד תורה, קול התורה חודר לא רק בו אלא אפילו בכתלי הבית בו הוא לומד.

פרשת ואתחנן לילדים – חידון. אין כמו חידונים ושאלות המחדדות את השכל ומפנות לגדול המפרשים רש”י, כדי לחזק את הבנת הפרשה.


פרשת דברים, הנקראת לפני תשעה באב מכילה קורלציה הדוקה להתרחשות של החורבן. דרך התוכחה של משה ניתן להבין את מהותו של תשעה באב.

פרשת דברים לילדים – חידון. שאלות וחידות גורמות לילדים להתעמק בפרשה בדרך חביבה. קראו והשתעשעו.


פָּרָשַׁת דְּבָרִים קוֹרְאִים לְעוֹלָם בְּשַׁבַּת חֲזוֹן. בְּשַׁבַּת “חֲזוֹן” מַרְאִים לָנוּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי, וְזוֹהִי סִבָּה לִשְׂמֹחַ שִׂמְחָה יְתֵרָה.

משיחת הרבי לפרשת דברים למדים, שפנימיות ענין הגלות היא – גילוי אור חדש, שמחמת ההיצמדות אליו באה התרחקות ההשפעה, ולכן ככל שמתקרב המשיח, הולכת הגלות ומתגברת.

הרבי מסביר: “גלה סודו אל עבדיו הנביאים” – הם רבותינו נשיאינו, החל מהבעש”ט, שאצלם הי’ השראת השכינה ורוח הקודש… וראו אצלם אותות ומופתים בגלוי.

בְּדֶרֶךְ כְּלָל הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בְּאַרְמוֹנוֹ וְרַק שָׂרָיו וַעֲבָדָיו יְכוֹלִים לִרְאוֹתוֹ וּלְהַקְבִּיל פָּנָיו. וּבְחֹדֶשׁ אֱלוּל הַמֶּלֶךְ יוֹצֵא לִקְרַאת הָעָם וּמוּכָן לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד.

כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיָה בַּמִּדְבָּר הוּא הָיָה כְּמוֹ תִּינוֹק, וְאָז הַשֵּׁם הוֹרִיד לוֹ אֶת הַמָּן כְּדֵי שֶׁיִּגְדַּל בְּמָעוֹן שֶׁלּוֹ בַּמִּדְבָּר, כְּמוֹ אִמָּא הָאוֹהֶבֶת אֶת הַתִּינוֹק שֶׁלָּהּ.

לעתיד לבוא יתאחדו שתי המעלות של שני בתי המקדש: קדושה אלוקית גלויה אין סופית, ועולם כלי שיוכל לקלוט קדושה זו, לכן יהיה נצחי.

עַכְשָׁו הַרְבֵּה שָׁנִים אַחֲרֵי מַתַּן תּוֹרָה, אָנוּ מְצַפִּים לַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה, שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה הַשֵּׁם בָּעוֹלָם.

בדבר מלכות לפרשת ואתחנן מסביר הרבי את הכפילות של “נחמו נחמו”, ואומר שפירושו, “נחמה בכפלים”, “על בית ראשון ועל בית שני”.

עבודת ה’ בשמחה היא יסוד ועיקר ביהדות, ומודגש בחסידות. ואף ש”משנכנס אב ממעטים בשמחה” לא מבטלים אותה. ולמעלה מזה, ממעטים את העצבות על ידי שמחה.

מֵהַפְטָרַת ”פָּרָשַׁת נִצָּבִים וַיֵּלֶךְ” לְמֵדִים שֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא חַג שָׂמֵחַ! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּחַר בָּנוּ לְעַם וְאָנוּ בָּחַרְנוּ בּוֹ לְמֶלֶךְ. וְעַכְשָׁו בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לְאַחַר כְּרִיתַת הַבְּרִית, שֶׁפֵּרוּשָׁהּ, שְׁבוּעַת אֱמוּנִים, הַשֵּׁם מְבַקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ בַּקָּשָׁה אִישִׁית עֲמֻקָּה – “תַּמְלִיכוּנִי עֲלֵיכֶם”. הוּא כְּאִלּוּ מִתְחַנֵּן לְפָנֵינוּ: “אָנָּא עוֹרְרוּ בִּי אֶת הָרָצוֹן לִמְלֹךְ עֲלֵיכֶם”. וְלָכֵן אָנוּ שְׂמֵחִים.

הפטרת פרשת ניצבים “שוש אשיש” – שמחה גלויה – קשורה בחג הסוכות “זמן שמחתנו”, “ותגל נפשי” (“גילו ברעדה” – שמחה מכוסה) בראש השנה. לכאורה, מה עושה שמחה זו בראש השנה – יום הדין?

פרשת כי תבוא מדברת על מצוות ביכורים. יהודי “חלק אלוקה ממעל ממש”, לכן לא רק מה שקיבל מה’ שייך לה’, אלא הוא עצמו שייך לה’. לכן מקומו של יהודי הוא בבית המקדש כביכורים.

אנו דור של תשובה כבר מוכנים לגאולה, כבר שמענו ש”הנה הנה משיח בא”, אך עדיין אין זה בבחינת ראיה, “עניה סוערה” עדיין “לא נוחמה”, כי עדיין אינה רואה את הגאולה האמיתית והשלימה. ואנו מחכים ל”אנכי אנכי הוא מנחמכם” בפועל ממש. מחכים להתגלות הרבי מלך המשיח ש”מנחם שמו”.

מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל כֻּלָּנוּ נֵצֵא לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ בַּשָּׂדֶה, וְנוּכַל לְבַקֵּשׁ וְלִדְרֹשׁ מִמֶּנּוּ כָּל מַה שֶּׁנִּרְצֶה, כָּל מַה שֶּׁחָסֵר לָנוּ וּבְעִקָּר אֶת הַגְּאוּלָה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה.

פרשת השבוע עקב המדברת בשבח ארץ ישראל רומזת לעם ישראל הנקראים ארץ חפץ.

התורה נעלית מן העולם שהרי קדמה לעולם הן בזמן (אלפים שנה) והן במעלה. וכדי שהתורה תרד ותיכנס לעולם צריך ממוצע המחבר, שמצד אחד הוא נעלה מן העולם ומצד שני הוא בתוך העולם. לתפקיד זה נבחר משה רבינו שיש בו את שני הקצוות, מצד אחד, הוא שיא הביטול, נעדר המציאות, “ונחנו מה” – נעלה מן העולם, ומאידך, הוא שלימות המציאות כפי שהיא בתוך העולם. לכן הוא יכול לחבר בין התורה שמעל העולם לבין העולם.

בדבר מלכות ש”פ דברים, שבת חזון, תשעה באב (נדחה) אומר הרבי, שכאשר תשעה באב חל בשבת והתענית נדחית לעשירי, ישנו מעין המעלה דתשיעי ועשירי בתשרי.

הפטרת כי תצא מבטיחה ברית בין שלום בין ה’ לישראל, ואכן על ידי התשובה ניגאל גאולה שלימה ויבנה בית המקדש. וכשנקיים מצוות בזמן הבית תהיה המשכה מבחינה עליונה יותר מעכשיו.

מהו סוד תקנת דוד המלך לברך מאה ברכות בכל יום? מדוע תקנה זו נוגעת גם לנשים? מהי משמעותה של הברכה שכוחה גדול כל כך?