מתוך מכתבו של חיים נחמן ביאליק על השבת

עַם יִשְׂרָאֵל לֹא יְוַתֵּר לְעוֹלָם עַל הַשַּׁבָּת, שֶׁהִיא לֹא רַק יְסוֹד קִיּוּמוֹ הַיִּשְׂרְאֵלִי, אֶלָּא גַּם יְסוֹד קִיּוּמוֹ הָאֱנוֹשִׁי.

פרשת בהר – שבת תכלית ימי המעשה

איזה מזל שיש שבת! בכל הדורות שקדמו לנו אבל בעיקר בדור הזה, של קצב מסחרר, מידע מהיר, ריבוי משימות… שבת היא תחנת עצירה, הרגעות, ריענון וטעינה.

פרשת בהר – השבת היא המתנה שניתנה לישראל דוקא

בשבת נמשך מתנה מלמעלה, כמאמר: מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל. ולכן גוי ששבת חייב מיתה, כי השבת היא מתנה שניתנה לישראל דוקא.

פרשת ויקהל לילדים – ברכת ה' היא תעשיר

פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל הָעוֹסֶקֶת בַּהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן פּוֹתַחַת בְּמִצְוַת הַשַּׁבָּת: "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ"

פרשת ויצא – שכר שמירת שבת

מפרשת ויצא לומדים על שכר שמירת שבת. כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים – איך זה שייך ליעקב אבינו?

שבת – מקור הברכה

מי ששומר שבת יכול לראות במוחש איך הברכה שורה בביתו, כי השבת היא מקור הברכה. סיפור זה ממחיש לנו עד כמה ברכת ה' היא תעשיר!

נרות שבת והשגחה פרטית

נרות שבת מאירים כל בית יהודי ומשרים בו אוירה טובה, אוירה משפחתית מלאה רוגע ושלוה – אוירה, אותה אפשר לחוש ביתר שאת כאשר שומרים את הלכות השבת.

בשבת הכל אסור או הכל מותר?

השבת הוא מנוחה לגוף ולנפש – כדי לחוש את אוירת השבת יש לנו הלכות מיוחדות המנתקות אותנו מטרדות היום יום ומאפשרות לנו להתבונן בעצמנו בפנימיות.

זכור את יום השבת לקדשו

זכור את יום השבת לקדשו (השבת, הלכותיה ומנהגיה). לפניכם מושגים הקשורים ביום השבת.

השבת רוחנית ומעל הטבע

בשבת אנו נשארים קשורים לגשמיות העולם בקיום מצוות עונג שבת – באכילה ובשתיה, בלבוש חגיגי, בזמירות שבת, בהכנסת אורחים וכו', ועם זאת אנו חשים בבירור את עליית העולמות הגשמיים לעולמות רוחניים וקדושים.

בזכות השבת ניצל

הָלַךְ הַקָּצִין לְבֵית הַיְּהוּדִי נִכְנַס לְבֵיתוֹ, וּמַה הִתְפַּעֵל מִן הָאֲוִירָה וְהַהוֹד שֶׁאָפְפוּ אֶת הַבַּיִת. בְּנֵי הַבֵּית לְבוּשִׁים חֲגִיגִית, נֵרוֹת שַׁבָּת מְאִירִים אֶת הַחֶדֶר, מַפָּה לְבָנָה וְיָפָה פְּרוּשָׂה עַל הַשֻּׁלְחָן, וּמֵעָלֶיהָ כֵּלִים יְקָרִים, וּבְתוֹךְ קְעָרוֹת יָפוֹת מַעֲדַנִּים בְּרֵיחַ מְעוֹרֵר תֵּאָבוֹן. מִכָּל פִּנָּה שֶׁל הַחֶדֶר בָּקַע אוֹר וּקְדֻשָּׁה.

סודם של נרות השבת

יהודי מצפה לשבת כל ימי השבוע. כאשר הוא קורא את המזמור שאותו היו קוראים הלויים בבית המקדש הוא אומר: היום יום ראשון בשבת, היום יום שני בשבת וכו', כי כל יום הוא חי את השבת, וכל מה שהוא עושה בימי החול הוא עושה בשביל השבת.

פרשת נח – לעתיד לבוא יתגלה העונג שלמעלה משמחה

כיצד תהיה העליה לרגל לעתיד לבוא? למה מצות עליה לרגל מן התורה היא דוקא בשלושה רגלים? מה ההבדל המהותי פנימי בין שבת למועד? מה ההבדל בין שמחה לעונג? אילו שינויים יהיו לעתיד לבוא עד שנקיים מצות ראיה בכל שבת וראש חודש? על כך במאמר שלפניכם על פי ההפטרה של שבת ראש חודש.

דיני קורע בשבת

סיכום הלכות קורע – בעניין פתיחת אריזות וקריעת ניירות ואותיות כתובות על נייר או העוגות וכו׳.

דיני חולה שאין בו סכנה

שאין בו סכנה, שיש לו דבר קל, כגון גירוד בעור, עור יבש או סדוק, או מכה קלה וכיו"ב, אסור לו לקחת רפואות בשבת ואסור לעשות מלאכה בשבת בין ע"י יהודי בין ע"י נכרי.

דיני חולה שיש בו סכנה והלכות פיקוח נפש בשבת

חולה שיש בו סכנה מצווה לחלל עליו את השבת, והזריז ה"ז משובח [שהוא קיים מצוות הצלת נפש].

הלכות רחיצה בשבת

אין רוחצין את הגוף או רובו במים חמים או קרים בשבת, וע״כ אין נכנסים לבריכה או לים. וכן אין מתקלחים בשבת.

עבר ובישל בשבת

המבשל בשבת בדבר שיש בו משום איסור בישול דאורייתא במזיד התבשיל אסור לו ולבני ביתו עולמית (וכן אם נתבשל עבור אדם אחר ברצונו וידיעתו ה״ה אסור לאותו אדם עולמית) וגם הכלי טעון הכשר ע״י הגעלה במים רותחין (ואם היה צליה או טיגון יש ללבנו באש) ולשאר בנ״א מותר במוצש״ק האוכל וגם הכלי.

דין המבשל בכלים חשמליים ובתולדות חמה – שמש ובמיקרוגל בשבת

אין חיוב בישול מהתורה אלא במבשל באש או בתולדות אש, דהיינו מה שקיבל חום מהאש. אבל המבשל בדבר שקיבל חום מהשמש או בחמי טבריא וכיו״ב פטור, אבל אסור מדרבנן. ובשמש עצמה מותר לגמרי.

בישול במשקין בשבת

כשם שיש איסור בישול באוכלין כך יש איסור בישול במשקין, בין במים ובין בשאר משקין. וכן המבשל סממנים לעשות מהם מי צבע חייב משום מבשל.

הלכות סחיטה השכיחות

אסור לסחוט זיתים וענבים וכן שאר פירות שרגילים לסחוט מהם משקה לשתות. ומה עם שאר דיני סחיטה?

שימוש במגבונים לחים לניקוי תינוק בשבת

המגבונים הלחים ספוגים בנוזלים ועל ידי השימוש בהם נסחטים הנוזלים, ולכאורה, יש כאן איסור מטעם סוחט בשבת. אם כן, מה הדין?

הלכות בורר השכיחות

איסור בורר מן התורה הוא בין באוכלים בין במשקים, בין בשאר דברים המעורבים יחד, וכמו שיפורט בע״ה. ויש דברים שאסורים מדרבנן וכמו שיתבאר בע״ה.

דיני הכנת קפה ותה בשבת

הרוצה להכין תה או קפה בשבת חייב להיזהר שלא יעבור על איסורים, הן בהכנת המשקה והן במים שעל גבי האש, כדלהלן:

דיני בישול במאכלים בשבת ובמה שאינו מאכל (דבר יבש)

אסור לבשל בשבת כל מאכל שעדיין לא נתבשל כל צורכו, ואפילו מאכל הנאכל גם ללא בישול [כגון פירות וירקות מסויימים] יש בזה איסור בישול מן התורה.

הלכות מוקצה י – בכלים

אסרו חכמים לטלטל כלים שאינם עומדים לשימוש המותר בשבת ויש בזה גם כן חילוקי דינים כדלקמן. וגם כלים שמיועדים לשימוש המותר בשבת יש בהם גדר מסויים של מוקצה כדלקמן.

הלכות מוקצה ט – באוכלין

כל אוכל שראוי לאכילה, גם אם ראוי קצת לאכילה, אינו מוקצה כלל ומותר לטלטלו גם שלא לצורך. כל מה שאינו ראוי לאכילה, כגון קטניות הצריכות להתבשל, הוא מוקצה גמור כל זמן שלא נתבשלו.

הלכות מוקצה ח – גבי נכרי

מותר לומר לנכרי לטלטל כל מוקצה לצורך הישראלי או לצורך מקומו או לצורך גופו [או כדי לסלקו מפני שמתבייש ממנו הישראלי, או מפני שאינו מריח טוב וכיו"ב].

הלכות מוקצה ז – בבעלי־חיים ובמחובר לקרקע

אסרו חכמים להשתמש בבעל-חיים בשבת, כגון להשתעשע עימו על ידי שישפשף בו את התינוק או הגדול; או להגביה את הבעל-חיים וכן לרכוב עליו ולישב על גבי בעל חיים בשבת – אסור.

הלכות מוקצה ו – דיני בסיס לדבר האסור

דבר שאסור בטלטול, שהיה מונח כל בין השמשות על גבי דבר המותר בטלטול – הרי דבר ההיתר נעשה כמו המוקצה שמונח עליו. ועל כן אם היה מונח עליו מוקצה גמור – הרי הוא נעשה מוקצה גמור ואסור בטלטול גם לצורך גופו ומקומו [גם אם ניטל המוקצה ממנו ע"י גוי או בשינוי וכו'].

הלכות מוקצה ה – שאין עליו תורת כלי ושאר מיני מוקצה גמור

כל דבר שאין עליו תורת כלי ואינו מאכל אדם ולא מאכל בהמה, כגון אבנים, כספים, עצים, קנים, קורות, עפר, חול וקמח, וכן מאכלי אדם שאינם מבושלים ואין אפשרות לאוכלם חיים, כגון מיני קטניות, שאין ראויין לאוכלם חיים – הרי הם מוקצה גמור ואסור לטלטלם גם לצורך גופם.

הלכות מוקצה ד – דיני אוכלים, משקים וספרים בשבת

אוכלים ומשקים כשרים, וכן ספרים שמותר לקרות בהם בשבת – אינם מוקצה כלל ומותר לטלטלם בשבת גם שלא לצורך כלל.

הלכות מוקצה ג – דיני כלי שמלאכתו להיתר

כלי שמלאכתו להיתר, כלומר, ששימושו הרגיל תמיד הוא דבר שמותר בשבת [ואפילו אם עיקר פעולתו הוא דבר שאסור לעשותו בשבת, אבל מיוחד וקבוע גם לדבר המותר בשבת] – מותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו, וגם לצורך הכלי עצמו.

שבת שמיטה ויובל – מצוות אלוקיות

שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה דּוֹמָה לְשַׁבָּת וְאַף נִקְרֵאת שַׁבָּת, וּשְׁתֵּיהֶן זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. בְּשִׁשָּׁה יָמִים בָּרָא הַשֵּׁם אֶת עוֹלָמוֹ וְנָח בַּשְּׁבִיעִי וְעַל כֵּן קִדֵּשׁ אוֹתוֹ, וּמֵאַחַר שֶׁהִפְקִיד אֶת הָעוֹלָם בְּיָדֵינוּ צִוָּהּ עָלֵינוּ לִנְהֹג כָּמוֹהוּ, שִׁשָּׁה יָמִים לַעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לָנוּחַ. רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרֹב חַסְדּוֹ שֶׁנִּדְמֶה לוֹ עַל יְדֵי שֶׁנַּשְׁלִיט עַל עַצְמֵנוּ חֻקִּים אֱלֹקִיִּים הַבְּנוּיִים עַל אַהֲבָה וְאַחֲוָה, צֶדֶק וְיֹשֶׁר. וְזֹאת נוּכַל לְקַיֵּם רַק אִם נִזְכֹּר שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בּוֹרֵא, אֵ-ל אֶחָד בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.

הלכות מוקצה ב. דיני כלי שמלאכתו לאיסור

מה דין כלי שמלאכתו לאיסור והוא מיועד למלאכת איסור בלבד. האם מותר לטלטלו? לאיזה צורך? ובאיזה אופן?

הלכות מוקצה א. כללים בהלכות מוקצה

אסרו חכמים לטלטל מקצת דברים בשבת . איסור זה נקרא "מוקצה", כלומר, שמוקצה ומוצא [מדעת האדם] מלהשתמש בו בשבת. איסור זה מתחלק לכמה סוגים. ובכללות מתחלק לשני סוגים כלליים: מוקצה קל ומוקצה חמור.

סדר מוצאי שבת וקידוש לבנה

מצווה לאכול סעודה אחר צאת השבת – הקרויה "מלווה מלכה": דהיינו, ללוות את השבת [הנקראת "מלכה״] ביציאתו דרך כבוד כמו בכניסתו. ובתחילת החודש אחר שבעה ימים מהמולד, מקדשים את הלבנה. ולכתחילה מקדשים במוצאי שבת אחר תפילת ערבית בבגדי שבת.

הלכות הבדלה

בכלל מצוות עשה "זכור את יום השבת לקדשו", כלומר, לקדשו בדברים, שמזכירים מעלתו בין בכניסת שבת ע"י הקידוש ובין ביציאתה בהבדלה. ונחלקו הראשונים האם חיוב הבדלה הוא מן התורה או שעיקר מצוות הבדלה היא מדרבנן.

הלכות קידוש שבת

מצוות עשה לקדש את יום השבת בדברים. כלומר, לשבחו בכניסתו [ויש אומרים גם ביציאתו]. ומן התורה יוצאים ידי חובה בהזכרת השבת בתפילת ערבית על ידי אמירת פרשת ״ויכולו השמים״ וכו׳. וחכמים תיקנו לקדש את השבת על היין.

הלכות הדלקת נרות שבת

תיקנו חכמים שיהיה נר דולק בשבת בכל חדר וחדר שהולך שם בשבת משום שלום בית, שלא יכשל [בחושך] בעץ או באבן [ויבואו לריב מי אשם בזה]. לפניכם הלכות הדלקת נרות שבת.

דיני שהייה והטמנה השכיחים בערב שבת ובשבת

מצווה לאכול אוכל מבושל וחם בשבת, אולם אסור באיסור חמור לבשל בשבת. להלן סיכום ההלכות השכיחות של שהייה והטמנה בערב שבת ובשבת.

דינים השייכים לערב שבת וסמוך לשבת

שבת קודש שבת המלכה מחייבת הכנות בערב שבת היינו ביום ששי. רוב ההכנות נעשות הרבה קודם השבת אולם יש הכנות שנעשות ממש סמוך לשבת והן חלק ממצוות השבת.

דיני הכנות לשבת

מצווה לענג את השבת במאכלים חשובים וכל המרבה בהוצאות שבת ובתיקון מאכלים רבים וטובים הרי זה משובח.

שיא חדש בפעולות חסידי חב"ד

שליחי הרבי במרכז חב"ד בתל אביב פורצים דרך חדשה ומקורית בקירוב הנוער. וכנראה שיזכו בשיא גינס נוסף. הם מתכוננים לקראת השבת הקרובה שבת פרשת שלח ט"ו סיון ה'תשע"ד בשיתוף פעולה עם ארגון "וייט סיטי שבת", שבה יגיעו הסטודנטים בהמוניהם ויחגגו את ליל שבת כהלכתה! הם ישבו סביב שולחנות ערוכים וייהנו מאוירת שבת חגיגית ומיוחדת. והיכן?… על חוף הים! בהאנגר 11 שבנמל תל אביב.

פרשת בהר – מפתחות הגאולה האמיתית והשלימה בידינו

פרשתנו פרשת בהר כוללת את הברכה "ואולך אתכם קוממיות", ומכאן שמפתחות הגאולה האמיתית והשלימה בידינו.

פרשת בהר לילדים – להכניס את השבת לימי המעשה

בְּסִיּוּם שֵׁשֶׁת אַלְפֵי שְׁנוֹת עֲשִׂיָּה נַגִּיעַ לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים, שֶׁאָז יִהְיֶה שְׁלֵמוּת הַתַּעֲנוּג, כִּי אָז יִתְגַּלֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ הַתַּעֲנוּג הָאֲמִתִּי. וְכָל הַהֶסְתֵּר וְהַהֶעְלֵם הוּא רַק בִּשְׁבִיל הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ לְגַלּוֹת אֶת הַשֵּׁם בָּעוֹלָם, וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא הִסְתַּיְּמָה הָעֲבוֹדָה, עָלֵינוּ לָחוּשׁ וְלִחְיוֹת אֶת תַּכְלִית הָעֲבוֹדָה, וְגַם מֵהָעֲבוֹדָה עַצְמָהּ אָנוּ צְרִיכִים לְהִתְעַנֵּג.

פרשת תזריע – מעלת מצות מילה

פרשת תזריע עוסקת במצות מילה שמעלתה עליונה על מצות התשובה אף שעניינם אחד. מצות התשובה היא מצוה רוחנית כי "עיקר התשובה בלב", בעוד שהמילה היא מצוה גשמית, ודוקא משום שהיא נמשכת למטה בגשמיות מעלתה גדולה יותר.

פרשת תזריע – מעלת מצות מילה הדוחה מעלת וקדושת השבת

בשבת אנו זוכים להמשכת תענוג העליון מעולם האצילות. אך "מילה שניתנה בשמיני" היא בדרגה הרבה יותר גבוהה מעולם האצילות. שמיני הוא "יסוד א"ק", כתר עליון, רעוא דכל רעוין.

זמני כניסת השבת

שקולה שבת כנגד כל המצוות שבתורה.

השבת מקור הברכה

שבת היא ערך עליון ביהדות. שבת מאחדת את המשפחה ומקשרת אותנו לקב"ה. השבת היא מקור הברכה וכל השומר שבת כאילו שמר את כל התורה כולה.

מה בין נרות חנוכה לנרות שבת?

מסופר בתלמוד שבנותיו של רבי חנינא בן דוסא ורב יוסף הדליקו את נרות השבת בבתיהן, ואילו נרות חנוכה המנהג שהאיש מדליק ו"אין האשה מדלקת" [אלא אם כן האיש אינו מדליק] – ויש להבין את סיבת ההבדל ביניהם, למה נרות שבת מדלקת האשה ונרות חנוכה מדליק האיש? אולם חידושו של הרבי בתפקיד האישה בדורנו – שגם האשה תאיר את החוצה, כהכנה למצבן המיוחד של הנשים בימות המשיח.