מִשֵּׁם פָּרָשָׁתֵנוּ "וָאֵרָא" לְמֵדִים הוֹרָאָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם – אֶת הַשֵּׁם צָרִיךְ לַעֲבֹד בְּאֹפֶן שֶׁל רְאִיָּה – רְאִיַּת אֱלֹקוּת.

פרשת וארא מתארת את שעבוד הגוף במצרים, כי באמת תכלית העילוי הוא בגוף. על ידי ביטוש הגוף מאיר האור העצמי של הנשמה שהיא חלק אלוקה ממעל ממש.

פָּרָשַׁת שְׁמוֹת פּוֹתַחַת בְּוָ"ו הַחִבּוּר "וְאֵלֶּה", לְלַמְּדֵנוּ שֶׁסֵּפֶר שֵׁמוֹת הוּא הֶמְשֵׁךְ יָשִׁיר לְסֵפֶר בְּרֵאשִׁית.

לכאורה לבושי הנפש מחשבה דיבור ומעשה הם דברים שמחוץ לאדם ולא מהותו ועצמות, בכל אופן יש להם כח מיוחד לשנות את מהות האדם.

במאמר הרבי לפרשת שמות מסביר הרבי את עניין הגאולה על פי ההפטרה "הבאים ישרש יעקב"… שאם בגלות מצרים היתה עבודת פרך כפשוטה, בגלות זה האחרון, צריך להיות לימוד התורה בקל וחומר, ובמקום הלבנים ליבון הלכתא.

הֲיִתָּכֵן שֶׁמִּבְחַר שְׁנוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב בְּחִיר הָאָבוֹת הָיוּ דַּוְקָא בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם – עֶרְוַת הָאָרֶץ?

מטה דן הוא השבט המופקד על חודש טבת. את שבט דן מאפיינת תכונת השיפוט – "דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל". השופט מתנהג לפי מידת הדין.

מזלו של חודש טבת. הגדי הקטן, בן העזים הרך והצעיר, הוא החלש שבבהמות. על כן הוא, כמו הכבש וכמו הטלה, מסמלים את עם ישראל.

במקרא נקרא טבת שלוש עשרה פעמים בשם "החודש העשירי", כיוון שהוא העשירי לניסן.

טבת הוא החודש העשירי ליציאת מצרים, והרביעי לפי הסדר המקובל בלוח העברי מאז ימי בית שני.

כמו בסיפור עם יוסף, על עם ישראל נגזרו גלויות ארוכות וקשות. חשובה העובדה, שברגע שהסתיימה הגזירה, ממש מיד יש להיפטר ממנה כמה שיותר מהר ולחזור למצב תקין.

…נענה הגאון מבריסק ואמר: זה מה שיש לחסידים מה שאין לנו כראוי – שמחה של מצווה…

שעה אחת של תשובה ומעשים טובים בעולם הזה יפה משעה אחת של קורת רוח בעולם הזה, ואפילו משעה אחת של קורת רוח בעולם הבא, עד שיפה מכל חיי העולם הבא.

ענין נס חנוכה הוא להאיר את החושך וכמו שכתוב: והוי׳ יגי׳ חשכי, והוי׳ בתוספת ו׳, שהוא שם הוי׳ הב׳, שם הוי׳ שלמעלה מסדר ההשתלשלות, הנה דוקא בכחו יכול להאיר את החושך.

בשעה שראה יעקב את אלופי עשו הכתובים בסוף פרשת וישלח איך שהם בתוקף ובריבוי פחד, אמר מי יכול לכבוש את כולם?… אלא שניצוץ יוצא מיוסף שמכלה ושורף את כולם.

י"ט כסלו חג החגים. על ידי ה"יפוצו מעיינותיך חוצה" יבוא מלך המשיח במהרה ממש, והי׳ אור הלבנה כאור החמה, ונגלה כבוד הוי׳ וראו כל בשר יחדיו, ועד לאופן שחסד דלגאו יהי׳ בגלוי.

פרשת ויגש – פרשת יוסף ואחיו מגיעה לשיאה. בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ כָּזוֹ שֶׁל יְהוּדָה יוֹסֵף נִשְׁבַּר… הוּא כְּבָר לֹא יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ עוֹד אֶת הַמִּשְׂחָק. עַכְשָׁו הוּא מֻכְרָח לְהִתְגַּלּוֹת אֶל אֶחָיו.

פרשת ויגש – ב"ויגש אליו יהודה" נרמז ענין התפילה. כי סמיכת גאולה לתפילה הוא ענין ההמשכה מלמעלה למטה, שאחריה באה ההעלאה מלמטה למעלה, ענין "ויגש אליו יהודה".

בפרשתנו, פרשת מקץ, מסופר כי יוסף, הפך מעבד נחות לשליט כל יכול, ואת מצריים הפך למעצמה כלכלית בתקופות של רעב. במה זכה לכל זה?

ולדימיר פוטין אוהב יהדות ויהודים, ולכן הוא זוכה להילחם באויבי ישראל ערב הגאולה.

פרשת מקץ לילדים – ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו. סיפור יוסף ואחיו הוא סיפור מרגש בכל פעם מחדש עם קריאת הפרשות העוסקות בכך. במיוחד לאחר שיוסף פוגש את אחיו במצרים.

זה הזמן להפיץ שבע מצוות בני נח. חסידי חב"ד כבר התחילו קמפיינים כאלה בכמה שכונות ערביות בעבר בהצלחה רבה, ושליחי חב"ד בעולם עוסקים בזה במקומות שליחותם.

פרשת וישב מספרת על חלומות יוסף. בדרך כלל חלומות שוא ידברו, אולם יש חלומות שהם חלומות נבואה כמו חלומותיו של יוסף. בכל זאת גם בהם היו דברים בטלים.

פרשת וישב – ללמוד מיוסף כיבוד אב ואם, שהיא מצוה מן התורה ואחת מעשרת הדברות: "כבד את אביך ואת אמך, למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלקיך נותן לך".

חג החנוכה – חג של אור, חג של שמחה, חג של משפחה, חג של הפצה, ימים של חול וקודש והחול מתעלה אל הקודש.

י"ט בכסלו ראש השנה לחסידות. אדמו"ר הזקן אמר שמי שישתתף בשמחתו, שזו היא שמחת הכלל, הוא יוציא אותו מן המצר אל המרחב, או בנוסח אחר מן הגשם אל הרוח, או בנוסח אחר מן הגיהנום.

פרשת וישב לילדים – והבור ריק אין בו מים. בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ וַיֵּשֶׁב מְסֻפָּר עַל אֲחֵי יוֹסֵף, הָאַחִים שֶׁקִּנְּאוּ בְּיוֹסֵף עַל חֲלוֹמוֹתָיו וְזָרְקוּ אוֹתוֹ לַבּוֹר. הֲיִתָּכֵן?… עַד כְּדֵי כָּךְ?!…

בפרשת השבוע וישב מסופר על חלומות יוסף. שני החלומות נותנים לנו הוראות בעבודת ה'.

בפרשת וישלח מסופר על דינה שיצאה לראות בבנות הארץ. אותה "יציאה" של דינה, וגם של לאה אמה, היתה יציאה טובה וחיובית. תנועה של פריצה החוצה לדאוג גם לאחרות.

בְּבֵית לָבָן הִרְגִּישׁ יַעֲקֹב עַצְמוֹ זָר, וּבִזְכוּת זֶה הִצְלִיחַ לִשְׁמֹר תּוֹרָה וּלְקַיֵּם מִצְווֹת. הֲכֵיצַד?

במאמר הרבי לפרשת וישלח "קטנתי מכל החסדים" מסביר הרבי, על פי אגרת הקדש ב' של אדמו"ר הזקן שכל החסדים שה' עושה עמנו אינם צריכים לפעול גאוה אלא ענוה – קטנתי".

בפרק ד' בשער היחוד והאמונה מסביר אדמו"ר הזקן כי שם "אלוקים" מגן לשם "הוי'", ככתוב: כי שמש ומגן ה' אלוקים (תהילים פד יב). כשם שלבורא יש כח להאיר עד אין סוף, כך יש לו כח להסתיר עד אין תכלית.

הבורא הוא מקור החיות האלוקית, והנברא רק הארה ממנו שנמצאת במקורו, אז איך יתכן שהנברא, הבטל במציאות באמת למקורו, רואה את עצמו ל"יש" ול"מציאות"?

משער היחוד והאמונה פרק ב' לומדים שבריאת העולם היא נס גדול מקריעת ים סוף. ומכיון שהעולם נברא כל רגע מחדש על ידי כח הפועל בנפעל, ברור שיש השגחה פרטית ותמידית על כל הנבראים.

שמו של הנברא בלשון הקדש משתלשל מעשרה מאמרות שבתורה. שבעשרה מאמרות שבתורה יש כח לברוא יש מאין ולהחיותו לעולם, כי אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד, שהתורה אינה רק מערכת חוקים, התורה היא התגלות ה', כמו שהבריאה היא התגלות דבר ה'.

בפרשת וישלח משתנה שמו של יעקב לישראל. נשאלת השאלה: לאחר שכבר נקרא שמו ישראל, למה הוא נקרא גם בשם יעקב?

פרשתנו פרשת ויצא מספרת את סיפור יציאת יעקב לחרן. רש"י מסביר שאין זה מקום מובחר. ובלשונו: חרן=חרון אף של הקב"ה, ומה בכוונתו לעשות שם?

לפני כשבועיים התפרסם ברשתות החברתיות שכתוב בספר קדוש מלפני כ250 שנה דברים הקשורים בימינו לקראת הגאולה.

בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ וַיֵּצֵא מְסֻפָּר עַל יַעֲקֹב הַחוֹלֵם חֲלוֹם, וּבַחֲלוֹמוֹ סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, "וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ".

מפרשת ויצא לומדים על שכר שמירת שבת. כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים – איך זה שייך ליעקב אבינו?

"וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק". מַדּוּעַ חוֹזֶרֶת הַתּוֹרָה וְאוֹמֶרֶת: "אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק", הֲרֵי זֶה בָּרוּר מֵהַמִּשְׁפָּט "וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם"?

בפרשת תולדות נצטוה יצחק – "גור בארץ הזאת". ומכאן שכשם שתפקידינו לדאוג ליהודי התפוצות, עלינו גם לחזק את אחיזתנו בארץ ישראל מתוך אמונה כי "לזרעך נתתי את הארץ הזו".

בית המקדש שכן בחלקו של בנימין, לכן ראוי שיפקידוהו על החודש שבו טיהרו גיבורי החיל, בני שבטי בנימין, יהודה ולוי, את המקדש מגילולי היוונים, וביערו ממנו את תועבות המתייוונים.

מכיון שבימי קדם נאלצו בני האדם לצאת בימי כסלו, בעיצומו של החורף, לצוד ציד בקשת ובחצים. לכן מזל החודש הוא הקשת, היינו: האדם היורה בקשת.

במקרא נקרא "כסלו" פעמים אחדות בשם "החדש התשיעי" ופעמיים בשמו זה, כסלו . מקור השם "כסלו" בבלי.

כסלו הוא החודש התשיעי לפי סדר החודשים בתנ"ך, והשלישי לפי הסדר המקובל בלוח העברי מאז ימי בית שני. בחודש זה חל חג החנוכה וחג הגאולה – י"ט כסלו.

בכל זוג וזוג נקודות הזינוק שונות! קווי ההתחלה אינם דומים! יש זוגות שלהם נקודות משותפות רבות ויש זוגות שלהם נקודות זינוק שונות. זה וגם זה טוב ויפה! הכיצד?…

על הפסוק בפרשתנו, פרשת תולדות, "ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות" מביא רש"י שלושה פירושים לגבי הסיבה ל"ותכהין". מדוע הוא מביא את שלושת הפירושים האלה?

על אברהם אבינו נאמר בפרשת חיי שרה "ואברהם זקן בא בימים". בא בימים, משמע, "שכל ימיו באו איתו" כלומר, כל רגע ורגע בחייו מוצה באופן יסודי. לא בזבז רגע.

כנס השלוחים העולמי חל בדרך כלל בפרשת "חיי שרה", בה מדובר על השליח הראשון בתורה, שיצא למצוא אשה ליצחק, להקים בית לעשות לה' יתברך דירה בתחתונים. וזו הוראה לכולנו להיות שליחי ה' בעולם.

שֵׁם הַפָּרָשָׁה כּוֹלֵל אֶת תֹּכֶן הַפָּרָשָׁה כֻּלָּהּ. דָּבָר זֶה נָכוֹן גַּם לְגַבֵּי שְׁמָהּ שֶׁל כָּל פָּרָשָׁה כּוֹלֵל פָּרָשָׁתֵנוּ חַיֵּי שָׂרָה.

בפרשתנו פרשת חיי שרה מסביר הזוהר את מעלת בעלי תשובה על־פני צדיקים גמורים, שעבודת הצדיקים נעשית בצורה מסודרת, ואילו אצל בעלי תשובה היא בשעתא חדא.

על לפי פרשת וירא יש דרך לפתור את "הסכסוך" בינינו לבין הערבים. הפתרון הוא לא חיצוני, אלא פנימי. כלומר, עלינו לדבר עם עצמנו קודם.

הי' זה לקראת יו"ד שבט לפני כמה שנים. פנה אלי מייסד ומנהל ישיבתנו בראשון לציון הרב יואל רוזן, שביקשו ממנו להביא אותי להתוועד בכולל אצל הרב יורם.

מַה מְּיֻחָד בְּנִסְיוֹן הָעֲקֵדָה? אִם אַבְרָהָם לֹא הָיָה עוֹמֵד בְּנִסְיוֹן הָעֲקֵדָה, לָמָּה יֵשׁ בָּזֶה הוֹכָחָה שֶׁהַנִּסְיוֹנוֹת הַקּוֹדְמִים אֵין בָּהֶם מַמָּשׁ?

מהו הרעיון הפנימי העמוק שמובא בהפטרת פרשת השבוע וירא בעניין: "לכי שאלי לך כלים"? מהם כלים ריקים ולמה צריך להרבות בהם ולא להמעיט?

בפרשת נח מסופר, שכאשר יהודי מחליט להתנהג כ"צדיק", הנה אף על פי שכל העולם סביבו מתנהג באופן אחר – אין זה מפריע לו כלל להתנהג על פי רצונו של הקב"ה.

כוחה של שבת בראשית שבאה כהמשך לכל החגים הוא בכך, שעוזרת לנו לעורר את הרצון לפעול ובגדול לעשות לקדוש ברוך הוא דירה בתחתונים.

הזכות העצומה של להיות חסיד חב"ד מקושר לרבי, דורשת מאתנו עמל, מימוש הכוחות החבויים בתוכנו, הצדקת ירידת הנשמה למטה לעולם הזה, באופן ש"ירידה זו צורך עלייה".

פרשת וירא – חביבות ברית מילה לשמונה ימים. דוקא אצל יצחק, שנימול לשמונה ימים, היה גלוי כיצד הענין של ברית מילה הוא – קשר הנוצר לא מצד האדם הנימול אלא מצד הקדוש־ברוך־הוא.

היכולת לסלוח מעידה על טיב הקשר. הרצון למחילה מעורר את העניין בפועל. כאשר יש רצון להגיע למושג של "מחילה", הקב"ה כבר מסייע בעניין!

לך לך – הליכה בתנועה נפשית, להשתחרר ממושגים ישנים, ממעמסה של האגו ותבניות מחשבתיות מגבילות ופשוט ללכת פנימה אל הנקודה העצמית הפנימית שלנו.

שֵׁם הַפָּרָשָׁה "לְךָ לְךָ" מֵעִיד עַל מַשְׁמָעוּת הַפָּרָשָׁה כֻּלָּהּ. מָה פֵּרוּשׁ לָלֶכֶת?… לְהִתְקַדֵּם! לֹא לִדְרֹךְ בַּמָּקוֹם!…

פרשת לך לך מלמדת שתמיד יש התקדמות בהליכה גם כאשר הולכים ממטה למעלה וגם כאשר הולכים ממעלה למטה. ומכאן שגם הירידה היא עלייה.

הרבנית חנה, אמו של הרבי, מהווה סמל ודוגמא לאישיות נדירה שעמדה בעוז ובגבורה בכל הכתרים המיוחדים של האשה – אשת מלך, בת מלך ואמה של מלכות!

פרשת לך לך – המשנה אומרת שאברהם קבל שכר של עשרה דורות. כי הקדוש־ברוך־הוא חיכה להם שיחזרו בתשובה, ומכיון שהכעיסו ולא חזרו בתשובה, אברהם אבינו זכה לקבל שכר כולם.

פרשת נח מתארת מצב שהאדם משחת דרכו, עד שהעולם הופך למקום בלתי נסבל לחיות בו, עד כדי כך שדרוש לשטוף את העולם כדי להתחיל מחדש.

מזלו של חודש מרחשוון הוא עקרב, והוא אחד משנים עשר המזלות בחלקו הדרומי של גלגל המזלות. עקרב נראה בשמי הארץ בערב.

שמות רבים לחודש: החודש השמיני, חשוון או מרחשוון, ירח בול וירח זרע.

חודש מרחשוון החודש השמיני הוא החודש היחיד בשנה שאין בו לא חג ולא מועד, ובז' במרחשוון מתחילים לשאול גשמים בארץ ישראל.

פרשת נח לילדים – נח איש צדיק בדורותיו. נֹחַ אִישׁ צַדִּיק… בְּדוֹרוֹתָיו – לְשֶׁבַח! אולם יֵשׁ הָרוֹאִים גְּנַאי בָּזֶה שֶׁהָיָה צַדִּיק רַק בְּהַשְׁוָאָה לִבְנֵי דּוֹרוֹ.

פרשת נח עוסקת בנח ובניו עליהם אומרת המשנה: ״חביב אדם שנברא בצלם״ הכוונה לנפש השכלית של המין האנושי, ו״בחיבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם״ הכוונה היא לנפש השכלית של ישראל.

פרשת בראשית מספרת על בריאת העולם, אולם העולם לא נברא רק פעם אחת, אלא הוא נברא כל רגע מחדש. וכל רגע הוא הזמן להתחיל לעשות הכל מחדש כדי לעשות לה' דירה בתחתונים.

מדוע מתחילה התורה בפרשת בראשית באות השני' של הא"ב? על כך שהתורה מתחילה באות "ב" – "בראשית ברא…", ולא באות א', הראשונה בא"ב, ישנם כמה ביאורים, כדלהלן.

פרשת בראשית לילדים – התורה פותחת באות בי"ת. מַדּוּעַ פּוֹתַחַת הַתּוֹרָה בָּאוֹת בֵּי"ת, הַשְּׁנִיָּה בְּסֵדֶר הָ"אָלֶף בֵּית", וְלֹא בָּאוֹת אָלֶף הָרִאשׁוֹנָה בְּסֵדֶר הָ"אָלֶף בֵּית"?…

פרשת וזאת הברכה מספרת שכאשר משה רבינו מת "ויבכו בני ישראל את משה" – רַק הַזְּכָרִים בָּכוּ כַּאֲשֶׁר מֵת מֹשֶׁה, וְאִלּוּ כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן בָּכוּ גַּם זְכָרִים וְגַם נְקֵבוֹת. מדוע?

הביטוי בעצם היום הזה המופיע בפרשת האזינו נדיר בתורה ומשמעו: באמצע היום. מדוע מציין הקב"ה את זמן פטירתו המדויק של משה? ועונה: "וכל מי שיש בו כוח למחות – יבוא וימחה"?

הָרַמְבַּ"ן, רַבִּי מֹשֶׁה בֶּן נַחְמָן, לִמֵּד פַּעַם אֶת תַּלְמִידָיו, שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת וְאַף כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם רְמוּזִים בְּפָרָשַׁת הַאֲזִינוּ.

בחודש תשרי קוראים את פרשת האזינו, שעל ידי כך מקבלים את השכר מהקב״ה לקבלת כח המשפיע על ידי שמים וארץ לכל סוגי העבודות, ועל ידי כך כל השנה.

פרשת וילך עוסקת במצוות הקהל בה נאסף כל העם אנשים נשים וטף בחג הסוכות שלאחר שנת השמיטה בבית המקדש והמלך קורא בתורה, כך שהעם נחשף לתורה ומצוותיה.

כַּאֲשֶׁר רֹאשׁ הַשָּׁנָה חָל בְּיוֹם ב אוֹ ג נִפְרָדוֹת "הָאֲחָיוֹת" פָּרָשׁוֹת נִצָּבִים וַיֵּלֶךְ, וְאָז פָּרָשַׁת נִצָּבִים נִקְרֵאת לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּפָרָשַׁת וַיֵּלֶךְ בֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים.

אדמו"ר הזקן סלל עבור כולנו שער הכולל, דרך כללית בעבודת ה' לזירוז הגאולה, בחברו שולחן ערוך להלכות, ואת ספר התניא לפנימיות התורה ובבררו את נוסח התפלה.

אפרים הוא השבט המופקד על חודש תשרי. אפרים אכן מוזכר פעמים מספר בתפילת ראש השנה, וזכרו חותם את פרק הזיכרונות בתפילת המוסף: ״הבן יקיר לי אפרים"…

מזלו של חודש תשרי, מאזניים, בא ללמדנו כי בעשרת ימי תשובה, ימי הדין, שוקלים בבית דין של מעלה את מעשיהם של בני האדם, וגם ללמדנו שעלינו לשקול מעשינו.

חודש תשרי, החודש השביעי, ירח האיתנים, רומז גם על השירה האלוקית שעל ידה נברא העולם. העולם כולו שר להקב״ה את שירת הבריאה.

חודש תשרי הוא חודש הבריאה והמשפט ובעיקר חודש של המלכת ה' עלינו, והוא משופע בחגים ובימים מיוחדים יותר מכל חודשי השנה

ערב ראש השנה הוא זמן מיוחד. מה עושים כל בית ישראל ביום זה, ומהי הנהגת רבותינו נשיאינו בערב ראש השנה? לקלוט ולהפיץ הלאה.

יום הולדת הוא יום של שמחה על פי תורה, לפי שמזלו של האדם גובר ביום זה. מה משמעות הדברים? ומה על בעל יום ההולדת לעשות?

פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ נִצָּבִים פּוֹתַחַת בַּמִּלִּים: אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם… וְאָכֵן, כְּדֵי לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת עָלֵינוּ לְהִתְאַחֵד.

פרשת ניצבים קורין לעולם קודם ראש השנה המרומז במלת "היום". ועבודת ראש השנה (אתם נצבים היום) היא הכתרת הקב"ה למלך.

פרשתנו פרשת כי תבוא פותחת במצוות הבאת ביכורים, ובגמרא מתעוררת מחלוקת: מתי למעשה הציווי הוא להבאת ביכורים,

הַתּוֹרָה בְּפָרָשָׁתֵנוּ פָּרָשַׁת כִּי תָּבוֹא מְצַוָּה אוֹתָנוּ: "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו". הֲלִיכָה בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם הִיא אַחַת מִתַּרְיַ"ג מִצְווֹת הַתּוֹרָה. נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: כֵּיצַד בָּשָׂר וָדָם יָכוֹל לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם?

פרשת כי תבוא כוללת את פרשת התוכחות. על ידי לימוד פנימיות התורה של דברי התוכחה, יתגלה בקרוב ממש הטוב אשר בפנימיות דברי התוכחה, בטוב הנראה והנגלה לעין.

בפרשת כי תצא מופיע האיסור על הלנת שכר ונותנת התורה דוגמא של שכיר יום, שחובה לשלם לו את שכרו עוד באותו היום. מה המשמעות הפנימית למצוה זו?

ראש השנה – קבלת המלכות. לכל חג הכח והיחודיות שלו. לראש השנה – לקול, לבקשה ולהתקשרות יש נימה מיוחדת – המלכת הקב״ה למלך עלינו!

חודש תשרי חודש עמוס בחגים גדולים לעם ישראל החל מראש השנה וכלה בשמחת תורה. לשם כך יש לנו חודש אלול חודש הרחמים להתכונן לראש השנה ושאר החגים.

פָּרָשַׁת כִּי תֵּצֵא דָּנָה בְּמִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה, מִצְוָה הַכּוֹלֶלֶת הַרְבֵּה הֲלָכוֹת הַמְּלַמְּדוֹת אוֹתָנוּ, עַד כַּמָּה רְכוּשׁ הַזּוּלָת וְכָל אֲשֶׁר לוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת נוֹגֵעַ לָנוּ.

פרשת כי תצא לילדים – חידון. אין כמו חידונים ושאלות לחדד את לימוד הפרשה והבנתה, במיוחד כאשר השאלות קשורות בלימוד רש"י.

פרשת כי תצא דנה במצות מעקה ״כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך״. מדוע כתוב ״בית חדש", הרי ההלכה היא שחייבים במעקה לא רק כאשר בונים בית חדש?

מידת הנצח מושרשת בעצם הנפש, למעלה מהכוחות הגלויים של רצון הגלוי ומוחין. ולכן במידת הנצח יכולים להגיע לאוצר העליון ולהמשיך אותו כאן למטה בעולם הזה.